Lacci Domenico Starnone6את הספר קראתי באיטלקית, אבל אני ממליץ עליו בחום לקריאה. בעברית הוא נקרא "שרוכים". הספר מספר על משפחה שעברה שלבים של הפרדות וחזרה ומתואריות בו הטראומות של השבלים האלה. כתוב בצורה לא שגרתית ומעניית מאד.
הראיון האחרוןאשכול נבו8מאד נהניתי מהספר הלא שגרתי הזה. הוא בנוי כתשובות לשאלות של הקוראים שנשלחו אל הסופר דרך אינטרנט. תוך כדי תשובות לשאלות אלה הסופר מכניס את קורות חייו. בתולדות האלה הוא מתרכז בעיקר במצוקותיו הנוכחיות, זה בנוסף לתיאור שלבים אחרים בחייו. הקורא (לפחות אני) כל הזמן חושב מה באמת נלקח מהסופר אשכול נבו ומה הן התוספות ושנויים שלא שייכים לחייו. הוא בעצמו מתיחס לספור כספור של אשכול נבו, אך הוא לא מבטיח שהכל נכון. אפילו נותן במקרים שונים גרסאות שונות לאותו מקרה ולא תמיד ברור מה הגרסה האמיתית( אם יש כזאת). בקיצור מאד ממליץ לקרוא את הספר!!
אתי החיים משחק הרבהדויד גרוסמן10ספר נהדר הזה של דויד גרוסמן השאיר עלי רושם גדול. לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. זה ספר כבד על חיים קשים של ארבעה אנשים, שבו שלוש דורות של נשים חיות בטראומה . הטראומה במקורה נובעת מהמשטר הרודני של טיטו, אשר גורם לאומללות של אם המשפחה, אומללות שהיא מעבירה לדורות הבאים. כל אחת מהדמויות יוצא פגועה. בספר מובא חשבון נפש של הדמויות וגלוי כן ומכאיב של העובדות שגרמו להרס האנשים -גיבורי הספר. מומלץ בחום. יש לקחת בחשבון שהספר לא קל לקריאה.
Przezylam OswiecimKrystyna Zywulska7הביקורת היא עבור קוראי פולנית ו כאלה המוכנים להתאמץ למצוא את הספר באנגלית ( survived Auschwitz ). הספר נכתב על ידי יהודיה פולניה אשר נלקחה לאושויץ כפולניה. כתוצאה מכך חייה היו יותר קלים מאשר ליהודייה, אך עדיין התאור הוא מצמרר. זה הוא ספור ממקור ראשון, ולמרות שלכאורה ספורי מחנות רכוז הם נדושים, עדיין הספור הזה היה מצמרר ומרגש. מומלץ לקריאה בחום.
Brodeck's reportPhilippe Claudel4הספר, אשר קיים גם בעברית תחת שם הדו"ח של ברודק מומלץ על-ידי לקריאה באופן חם ביותר. בספר מתוארת מנטליות של כפר קטן ולמה היא יכולה להביא. אך בעיקר זה סיפור של שורד מחנה ריכוז ,ספר מדהים. בשום מקום לא מוזכרת המלה "יהודי" וגם לא מלה "ישראל", אבל הקורא היהודי יזדהה עם הגיבור ויבין שהמקום היחידי ליהודי הוא ישראל. לא מאמין שזו הייתה כוונת הסופר, אבל כך אני מרגיש ואני מאמין שעוד הרבה ירגישו כך.
הטנקאסף ענברי8כבר מזמן לא נהניתי כך מספר. הספר מספר חמישה ספורים על השמדת טנק בדגניה במלחמת העצמאות. עד עכשיו לא הצלחתי להבין, אם כל האנשים המוזכרים אמתיים הם, ועד כמה ספור האנשים האלה קרוב למציאות. זה קצת הפריע לי. אך הספורים מעניינים ומרתקים. הם משלבים רגעים אמתיים של התקופה בין מלחמת הקוממיות ומבצע אנטבה. השפה קולחת ויפה. בקיצור הספר מומלץ מאד לקריאה.
המנהרהאברהם ב. יהושע15ספר יפה, אך קשה. הקושי הוא תלוי בגיל הקורא. בחור צעיר יראה אותו, אולי אפילו מצחיק. אך קורא בגילי (70+) יסתכל עליו בצורה שונה לגמרי - אולי אפילו בפחד. כל פעם שאני לא זוכר שם של מישהו , אני אחשוב עכשיו - האם מתחיל השיטיון? לכן בשביל אנשים כמוני זה ספר לא נעים לקריאה. אך בכל זאת קראתי אותו ונהניתי ממנו. רואים את הקרב ההרואי ואת התמיכה הדדית שנותנת תקוה. גם לדור הצעיר שמעמיק זה נותן פרספקטיבה אחרת על נשים שאולי קרובים לו ומתחילה אצלם בעיית השיטיון. בקיצור ממליץ לקרוא, אך לא לקחת את הספר בקלות.
ערבה בוכייהישראל זמיר4זהו קובץ סיפורים אשר נכתבו על ידי בנו של בשביץ זינגר סופר חתן פרס נובל. את סיפור הראשון חשבתי שלא אגמור לקרוא ואעבור לספר אחר , אך בהמשך מאד נהניתי מהספר. סיפורים קצרים מכל מגוון קשת של החיים (חלק נכבד עוסק בבני קיבוצים). הם כתובים בחן ובחמלה. משהוא טוב לעומת העיתונים של היום.