בהתחלה, אם לומר את האמת, חשדתי. אקונין אומנם יודע לבנות עלילה. הבעיה אצלי.
הייתי יכולה להפריך טענה זו, אך היא אמיתית. הייתה לי בעיה עם מר אקונין. בעיה שערכה שנים.
הכל השתנה כאשר לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא. הספר הנ"ל הוא הטוב מבין סיפורי 'תיבת פנדורין'.
פנדורין שלנו בוגר יותר, הוא כבר יועץ טיטולארי מכובד שיודע 'מה הוא שווה'. זה לא אותו 'נער' בן 20 שרק מתחיל את הקרירה שלו.
האווירה של יפן, הדמויות המעניינות עוררו עניין רב בעת הקריאה והשאירו בי תחושה מעורבת-אותה לא אפרט בשל קלוקלנים למיניהם.
אם ישאלו על פנדורין אמליץ להתחיל דווקא מספר זה.
מסעו של ארסט ממשיך, והיד עוד נטויה.

סליחה על שגיאות מכיל ספוילרים
התחלתי את הקריאה שלי כמו רבים אחרים בעיקר משם שרציתי לדעת מה כ"כ מלהיב המונים .
קראתי,הפנמתי,הנחתי אם לתאר את חוות הקריאה שלי .
נתחיל בצדדים החיוביים של הרומן:

אהבתי את שני החלקים הראשונים של הרומן שעסקו בלנינגרד,ברעב ובגורל משפחתה של טניה ושלה עצמה .
טניה מוצגת(לפחות בעיניי) כדמות נדיבה מדיי, על גבול קדושה מעונה ממש, אך שוב פעמים מצאתי את עצמי מעריכה אותה על כוח ההקרבה שלה .

הצדדים השליליים לדעתי ברומן:
בעיקר קטעי יחסי האישות של גיבורי הרומן שלאחר כמו שנאמר תלאות,מוות,גיהנום מוצאים את דרכם אחת אל השניה .
לדעתי המספרת נסחפה רחוק מאוד אם התיאורים מעוררי הגיחוך והסלידה, זה הרס והפחית מערכו של הספר שהיה יכול להגיע ל לציון"מעולה" אך בסופו של יום לטעמי יוכל להיות רק טוב, גם לא רע נהנתי בסך הכל

מכיל ספויילרים
כשהתחלתי במלאכת הקריאה ציפיתי לסיפור מיוחד.
ובהתחלה הספר אכן התנהל "כמתוכנן ".
ואז הגיבורה מגיעה למשפחה מאמצת .
ומנקודה זו, מחשבה אחת ויחידה לוותה אותי אישית במשך כל הקריאה, הסופר רוצה "רומן מלחמה רומנטי " כשהדגש לפי הערכתי הוא על הרומנטי . והחלק הכי הזוי היה כשהתגלה שהגיבורה הצעירה בהריון! (איך בדיוק, מתי , איפה הייתי בתקופת הזמן בה שהתרחשה הנשיקה לבין החלק שכתוב "אבל הם עוצרים בעצמם לפני שמתרחש אקט מיני..." לבין החלק שרוזה מציינת בפני הורי סמואל שהיא בהריון? ואיך יכול להיות ש"הרופא המעולל" ביצע "הפלה" כזו . חוסר האמינות הוא שהכריע את הכף ולכן גם הופסקה הקריאה .ציפיתי ליותר, המחבר מזלזל לדעתי בהבנתו הבסיסית של הקורא את המציאות.
אליי לציין שלא הכל שחור, למרות שיכול להיווצר רושם כזה .
החלק הראשון, שעוסק בקשיי המשפחה ובהברחתה של רוזה מגרמניה
כתוב טוב, אם כי נראה שהסופר "חוסך " מן הקורא שוב את הפרטים
(דעתי האישית בלבד ) . ושוב לדעתי הסופר יכל "להתאמץ" יותר .
(לא קראתי את הרומן במלואו,על כן ביקורת זו מתייחסת אך ורק לחלקים שנקראו )

ספר נפלא, כיאה לפיודור מיכאילוביץ.

"שלום לך , עצבות " כה פשוט וכה גאוני שלוש מילים ש"מפענחות " את כל היצירה . יצירה נטולת תמימות ומלאת כאב .
גאונית , ססיל "הילדה " אשר בעצם מראה כי אין מקום לתמימות ולערכים בעולם כגון נאמנות ותמימות . ססיל מראה כמה נוראה יכולה להיות בדידות וכמה עולמנו קר ונטול אידיאלים , שמה שחשוב זה היום ועכשיו . אביה כמו בתו גם הוא נטול כל רגש מחויבות או הוגנות כלפי הנשים בחייו ומסלול חייהם נע בין
הנאה אחת לאחרת . לעיתים אתה מוצא את עצמך כמעט מרחם עליהם ועל כך שהם אינם רואים כמה הם באמת בודדים . זעם שוטף אותך כאשר אתה מבין למה הובילו המעשים שנקטו בדרך אבל כמו אחרי התפקחות ילדותית אתה מבין במקצת שלא הייתה דרך אחרת , אחרי קריאת רומאן זה התמימות נעלמת . אתה רואה את כאבם ומצר על כך שבסופו של יום לא באמת היה שינוי אך במידת מה זה מציאותי לא ? .

אני זוכרת שאנשים סביבי כ"כ התלהבו כשהספר יצא , בספרייה הייתה קשימת המתנה ארוכה ביותר של כמה חודשים קדימה ובסוף הספר הגיע אליי . הייתי כ"כ שמחה לעובדה זו שהתחלתי לקרוא , עוד עמוד ועוד אחד ואז .... ואז הבנתי שלהתלהבות שחשו קוראים אחרים לא היה כל קשר אליי , אולי אני האכזב כמה מאוהבי הספר, אך זוהי דעתי . יותר מדיי
רוח וצלצולים חסרות ביסוס לדעתי

גיליתי ספר נפלא זה תודות ל"סימניה " . תודה על גילוי כה נפלא . אהבתי את הספר מאוד , את עדינותו טוהרו .
במיוחד את הסיפור .
כמו שאמרה "בת שבע מירושלים " שלא יכלה לנסח את הרגשתי טוב יותר במהלך הקריאה ועל כן אני מודה לה:" אהבה שנרקמת בין מורה צעיר ותלמיד שלו. ותיאור האהבה נעשה בדרך עדינה ועקיפה, על ידי טיולים משותפים ומגעי ידיים מהססות." אינך רוצה להגיע אל הסוף , כמו שרוי בתוך קסם עתיק .
תודה הנרי ג'יימס על שחלקת איתנו את יצירת מופת זו.

נהנתי כ"כ מהספר .
נהנתי לא רק מן החקירה והמתח אלא גם מן הנושאים התיאולוגייים שהופיעו בספר .
במשך כל הקריאה הגיבורים הובילו אותי וכ"כ התצטערתי
כשזה נגמר.
יצירת מופת לדעתי הן מבחינת מתח והן מבחינת העשרת אופקים
תודה אומברטו אקו
ואיך לא להודות לתרגום המופלא של עמנואל בארי
להוצאה ,ולאמיר זרטל על הכריכה המדהימה לדעתי
תודה

נהנתי לקרוא את הספר הנפלא הזה !
הגיבורים ליוו אותי במהלכו בנאמנות,
ועל כן אני משחררת אותם בסיומו של המסע .
בטוחה כי סיפורם ישאר חקוק עמוק עמוק בתודעה .