ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בספטמבר, 2010
ע"י נטע
ע"י נטע
מי יחליט מתי נאכל סטייק, בבוקר או בצהריים? מדוע אתה צריך להצית סיגריה בשביל להראות נורמלי כאשר אתה סתם רוצה לעצור הכל ופשוט, לבהות? ומהי נורמה בכלל?
הספר אומנם לא נותן, לצערי, מענה לשאלות הללו, אך אין ספק שמצליח להציג את המציאות המודרנית באופן הקרוב ביותר לדרך שבה היא מתנהלת.
בספר נכיר דמויות שונות המספרות סיפורים, כל אחת לפי השקפת עולמה. השימוש במילים נרדפות גבוהות לתיאור האקטים מחיי היום-יום הפשוטים מוסיף המון חן וצבעוניות למתרחש.
כמו כן, השימוש בחזרות, תורם אף הוא להזדהות עם הניכור האין סופי אותו בוחר להדגיש הדובר. למשל הקור העז שחש הדובר כל פעם מחדש לאחר פגישתו עם הנפקנית... או בחורה אחרת.
המעברים החדים בין דובר למשנהו מעניקים לסיפור מין שבלוניות מעניינת אשר מותירה את הקוראים במתח לאורך כל הספר ומשאירה טעם של עוד...
"אני שונא את המילה הזאת, תחרות. סך הכל רציתי להביא קצת לחם, ואולי גם עוגיות הביתה(...) כמו הדברים הנפלאים בזאטוט זה, המשחק מולי שגורמים לי לרצות לרוץ לחבקו, להגיד לו עד כמה הוא ילד נפלא. אבל לא, הגזמתי. הרי אני לא באמת הולך לעשות זאת. אם היה ילדי שלי אולי אפילו לא הייתי שם לב לזה. הייתי עסוק מדי בעוגיות.
והיום? היום ממילא זה היה נראה מוזר"...
הזדהות. במלוא מובן המילה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
