ביקורת ספרותית על בשנים טרם הכרתיך מאת צבי אביאל
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 באוגוסט, 2010
ע"י שמעון שלוש


שירים שבינו לביניהן. מיני־טכסטים וממואר. הדובר נושא את אהבתו וממשילה. היא אינה מרפה ממנו, והוא תלוי בה. גם אם משאו כרוך באיבוד, חוזר ושב אל מקור האהבה ששופעת עליו, מפני שהיא תלויית קשר; מעלה אותה לזיכרון של פגישות מחודשות המסרבות להינתק אף בתוך איום:
"בַּמְּקוֹמוֹת הַמֻּכָּרִים
אוֹתָךְ חִפַּשְׂתִּי.
וְאֶל תּוֹךְ עֵינַי זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.
"תִּינוֹק שֶׁלִּי" -
אֶתְמֹל אָמַרְתְּ.
אֶקְרַע עוֹלָם לִשְׁנַיִם,
אִם לֹא אֶשְׁמַע זֹאת, שׁוּב." (בעמוד 41)
איום המכוון לאיין את פרידתו מעליה, וכפי שהוא מעיד בשפה מודרנית ערטילאית:
"הִשְׁתַּקְּפוּתָם שֶׁל הַדְּבָרִים
בְּעֵינַיִךְ -
וְיָדַי
אֶת גּוּפֵךְ
אֵלַי -
עַד תֹּם." (בעמ' 43)
ובמכתם יפה אחר:
"זָהָב עַתִּיק
וְלוּלָאוֹת שֶׁל פָּז -
בָּתֵּי נֶפֶשׁ לְאַהֲבָתִי
עֲצוּרָה הִיא בָּם,
גַּם בְּלֶכְתִּי." (בעמ' 44)
על נהר השכחה הוא מפקיע את צערו ומתפכח ממה שהיא מכנה "שקר הפרידה" (בעמ' 51). מונה את רישומי אהבתו ב"קווים של סבל/ טרם קמט" (בעמ' 60) ובמודעות לסבל, מקיים את האהבה בשירי חלום וטבע. האהבה משולה מן התרבות הקלאסית והקדומה:
"אַהֲבָתִי -
כִּסְפִינָה מִצְרִית
גֹּמֶא עֲשׂוּיָה
בְּמוֹרַד נָהָר
יַקִּירֶיהָ נוֹשֵׂאת." (בעמ' 97).
אהבתו מתעדנת אף מלפני משיחיות:
"וּבְלֶכְתֵּךְ -
אֵלֵךְ אֲנִי לְפָנַיִךְ
וּבְיָדִי אֶשָּׂא
מַקֵּל, גֻּלַּת שֵׁן
כִּנְשֹׂא הַיּוֹם
הַכּוֹמָרִים
לִפְנֵי הַפַּטְרִיאַרְךְ
אֵלֶם אַהֲבָתָם." (בעמ' 108)
דווקא שירי ההשראה האלה הבאים לסופו של הספר ומתמלאים אל האלתור וההדמיה מן הספרות והאגדה, מעשירים. כאשר הוא משמיע: "...אני אומר לך דברים/ ופורעם באהבה" (בעמ' 115), שפתו של הדובר נותרת ערטילאית.
בספר, הקדשות לכמה נשים שהוא חי דרכן את אהבת חייו. משא האהבה המתגלם כאן במכתמים אסתטיים, מכוון לחלוף להשראתה של אהבה הנשאבת מלפני התכנים המימטיים ומשפיעה בנוחם בעיקר. משמו של הספר ("בשנים טרם הכרתיךְ") נגזר הנוחם באיזה מומנטום של התנצלות רבת פניות ראויה או הכרחית, וכן בעמידה של ציפייה נמשכת אל ההכרה באהבה.
"צבי אביאל נולד בקלן ב-1928 ועלה ארצה עם הוריו בגיל תשע. שימש בהוראה ארבעים וחמש שנה, היה עורך ומגיש תוכניות בגלי צה"ל במשך עשרים שנה" [מתוך לקסיקון היסטורי של הסופרים העבריים מאז תש"ח, 1948]


12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שמעון שלוש (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אני צריך לערוך את זה שוב. לגבי "לא מטומטמת" אינני מכיר אותך, ואני חושב שאת ראויה להתנצל, ואחר כך לשנות את הבוטות הזו עם עצמך.
פיית הספרים (לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
לא הבנתי כלום ממה שכתבת. :(
והספר בידי.
ואני גם לא מטומטמת.
שמעון שלוש (לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
לרוויה כנרת הרבה תכלת היום וצבע שאהבתי
תודה.
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
דוֹלֶה ומשקה :) שמעון, מאד אהבתי את המובאות מן הספר . הציטוט שפתחת בו כובש ~ . ~ גם "לולאות של פז - בתי נפש לאהבתי" - קסום, רק מרגיש קצת חמקמק כזה (בגלל הלולאות אולי). טוב, נו, חייבים לקרא הכל כדי להבין ולא רק זעיר פה וזעיר שם ^ - ^
מקוה שלא יקשה עלי למצא אותו . תודה רבה שהבאת, יומקסים, מואר בתכלת : ) כּנרת~~





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ