ביקורת ספרותית על תושבי חדר הילדים מאת גון בן-ארי
ספר מעולה

---

בספר הזה נתקלתי ,למזלי הגדול , בטעות .פעם קראתי המון ואז איכשהו הכמות הצטמצמה כי לא מצאתי משהו שיהפוך אותי וישקשק אותי , ואז קראתי את מה שלקלאוס היה לספר ומהעמוד הראשון ידעתי שזה הספר שלו חיכיתי :)
מהמילים הראשונות ברור לך שיש לך עסק עם ילד , ואתה ממש יכול לדמיין אותו מסתובב בגג הדביק , הכול אמיתי כל כך שלפעמים נדמה שקלאוס גר בדירה ממול.
היה לי קשה להגיע לסוף של הספר כי ממש לא רציתי להיפרד מקלאוס , לקראת הסוף הבנתי שאני מכורה לילד הזה , ילד שאיתו צחקתי , בכיתי , התרגשתי מהתמימות הזאת והאמת הזאת ,של ילד , אמת של חיים ושל הדמיון המפותח שלו ומסקנות והתובנות של ילד , שהן תמיד אמיצות והכי אמיתיות , בלי התחכמות מתחנפת.אפשר להישאר אדיש כשקלאוס אומר : "בני אדם, כשהם שוכבים זה על זה, כמעט הכול נמצא בסימטריה נכונה. הפה שלו מול הפה שלה, הידיים שלו מול הידיים שלה, האיבר שלו מול האיבר שלה וכו'. רק הלב שלהם תמיד נמצא בצדדים הפוכים" ?ספר קצר וקולע בול בלב.תקראו ותיהנו :)

» ביקורות נוספות של לילו
» ביקורות נוספות על תושבי חדר הילדים