ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 באוגוסט, 2010
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
בעמוד הראשון של כל אחד מהספרים של אקונין כתובה הקדשה קצרה שלמעשה מסכמת את כל הקסם שיש בהם באופן מופלא ותמציתי:
לזכר המאה התשע-עשרה
שהספרות בה היתה גדולה,
האמונה בקידמה - חסרת גבולות,
והפשעים בוצעו ופוענחו בחן
ובטוב-טעם
קשה להאמין שהספרים של בוריס אקונין נכתבו במאה השנים האחרונות. מצד שני, למרות האנכרוניסטיות המכוונת, יש בעלילות המסופרות תחכום וחיוך דק ומלגלג, חד ומדוייק. בניגוד להרבה ספרים אחרים שמנסים לספר את סיפורם בניחוח וינטג'י, כאילו של פעם, אבל בולטים בקלונם ובשטחיותם כמו שעון יד על ניצב ב"בן חור", מצליח אקונין (בתרגומים הנפלאים מרוסית של יגאל ליברנט) לספר את סיפוריו באופן חינני, אותנטי ומסתורי לעילא, ואת התחקירים המעמיקים והאינטיליגנטיים שלו על התקופה, על שפתה, העגה, תארי הכבוד הישנים, הגיאוגרפיה והתחושה הכללית מקבל הקורא בצורה מרומזת, מענגת ונסתרת מהעין שאינה מכבידה על הקריאה. הדמות של פנדורין נפלאה ומעוררת הערצה והזדהות - הוא חזק וגם חלש, חכם מאוד ובר מזל, ביישן, פגיע ומצליח עם נשים. נהדר.
הספר הזה פותח בפני הקורא את עולמם הרומנטי של המהפכנים, ומאבקו רב הפנים של השלטון הרוסי בהם. נהניתי מאוד לקרוא על שוטרי חרש מחופשים למנקי רחובות, על פצצות שנזרקות דרך פשפשים לחדר הכרטיסן, על עיניים שצבען כעין האיזמרגד, עגלוני מזחלות לבושים מעיל פרוות כבשים, אקדוחים, סנוקרות, חומצות, בתי מרחץ, נשפים ועוד ועוד. כמו להיכנס לעולם מופלא של המאה התשע עשרה, מסע בזמן שאפשר להקיץ ממנו בכל רגע אבל לא ממש רוצים.
****
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
הלל הזקן
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
אל תגזים.
תיכף תקרא עליו ביקורת חבל"ז.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
לא קראתי
מכניס לרשימה
|
|
הלל הזקן
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
קראת את החדש של נעה ידלין ?!
היא נדרשת גם לסוגיה הזו (של ספרים הנכתבים כאילו בניחוח איכותי) וגם -ובעיקר- לעניין שלוש הנקודות...:)
|
|
dushka
(לפני 15 שנים ו-2 חודשים)
טרם הספיקותי לקרוא את הספר הספציפי הזה
אבל מסכימה עם כל מילה על אקונין (וגם על פנדורין כמובן).
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת