תאמינו לי, "רוחניות" רחוקה ממני ככל שניתן. אנשים "מוארים" אינם מושכים אותי ובדרך כלל גם לא מסקרנים אותי. אבל. קיבלתי את הספר הזה לקריאה ממישהו שמאד רצה לנער את מה שנראה לו שחשבתי על הרוחניות. חשבתי שאני אדפדף בו קצת ואחזיר אותו בנימוס, אבל נשאבתי וקראתי אותו בזמן די קצר. יחסית לספרי עיון תאורטיים אחרים הוא כתוב בצורה ברורה ובהירה, מנסח אמיתות חשובות שכולנו מכירים רק לא יודעים להכניס לתוך תבנית חשיבתית מסודרת.

מקור הרע לדעת טולה הוא האגו. את המונח הזה הוא מתאר כיישות השוכנת בתוכנו, תובעת הכרה, פצוי והתייחסות אין סופית, לעתים קרובות לאגו ולנו (המארחים השפוטים שלו...) אינטרסים מנוגדים, ורוב - אם לא כל - האומללות בעולם מקורה בתוצרים שהאגו דורש מהמארח האנושי שלו. ההפך מהאגו הוא המודעות. זו התכונה המאפשרת להבחין בין "עובדות" ל"מחשבות", בין המציאות כפי שהיא לבין הדרך בה אנו תופסים אותה, ומפרשים אותה. מי שמצליח להגיע למודעות יכול להבחין בין עצמו לבין התפקיד שהוא ממלא, בין עצמו לבין מה שהוא חושב שהן השאיפות שלו, ובין עצמו לבין תחושות של טינה ומרירות, וקיום בהרגשה של "קורבנות", הרגשה של "אף אחד לא אוהב אותי, אני אשב לי בחושך לבד ואהיה אומלל..." טולה מנתח בספרו את המצב של "התאהבות" ["אני אשחק את מי שאתה רוצה שאהיה, ואתה תשחק את התפקיד של מי שאני רוצה שתהיה"] ומבדיל כך בין התאהבות ואהבה. הוא מנתח מצב של הורות ומבדיל בין האהבה הטבועה אצל רוב בני האדם לצאצאיהם, לבין התפקיד החברתי של ההורות ובעיקר בין ההזדהות של חלק מההורים עם התפקיד, מה שעלול לגרום לזה שהתפקיד הוא העיקר והילדים הטפל. הוא מתאר את הצורך "להיות צודק" ולהשית את הצדק שלי על אחרים שאינם חושבים כמוני, מה שכמובן הביא לאימלול רבתי של קבוצות ואנשים לאורך ההיסטוריה האנושית על ידי אלה שהיו בטוחים בצדק שלהם וגם יכלו להוציאו לפועל.

אקהרט טולה הוא "מורה רוחני" (מה שזה לא יהיה) ממוצא גרמני החי בקנדה. ספרו הראשון, "כוחו של הרגע הזה", כך למדתי, היה רב מכר בעזרתה האדיבה של אופרה ווינפרי שבחרה אותו ל"ספר החודש" שלה. לא קראתי אותו אבל הספר הזה טוב, גישתו מקורית ולעתים חדשנית, הוא מצליח להסביר תופעות מוכרות לכולנו כמו אלימות, מלחמות, כעס, דחיית הזר וגם הורים שילדיהם בגרו ושאינם מצליחים להשתחרר מהצורך שלהם לחנך אותם ולהסביר להם כמה הם טועים...
נהניתי מאד לקרוא אותו הוא גרם לי לחשוב מחדש על כל מיני תופעות שלא נתתי את דעתי עליהן. האם אהפוך ל"מוארת" ואסע להודו ללבוש גלימה כתומה ולקבץ נדבות ברחובות? לא נראה לי. אבל אודה מקרב לב למי שנתן לי אותו ואכה על חטא היוהרה והטעות על מה שחשבתי עליו ועל הספר, טעות שנבעה מדעות קדומות ונראה שגם מאגו...

בעקבות כוחו של הרגע הזה החליטה אימי לקרוא את הספר השני של אקהרט טול ולא התאכזבה לרגע ממנו, הוא קצת חזר על עצמו אבל יחד עם זאת הוא נתן עוד כלים וחכמת חיים לדרך, הוא פיתח בהרחבה נקודות שעליהן הוא לא הרחיב בספרו הראשון ונתן עוד ועוד משמעויות לחיים לכן הוא מומלץ ביותר לכל המעוניין.

עדיין לא קראתי פותתי לחשוב לקרוא בעיקבות ראיית תוכנית של אופרה ווינפרי ראיון עם מריאן ויליאמסון.
אנסה להשיג מהספרייה.
על פי חוות הדעת כאן באתר טיפוח האגו הורס הרס.
נישמע מאוד מוכר משיעורים של לייטמן lightman מעניין נולד עם שם זה או בחר לעצמו .
מידי פעם שאני חולפת עם השלט על אתר הקבלה אני שומעת שוב ושוב את ההטפה הזאת אגו אגו אגו.
וזה חוזר שוב ושוב מהשיעורים המסובכים של אנדרו כהן
עם אותה הכוונה.
אז מה קורה זאת אומרת שהם גילו את הקבלה.
האמת שזה מסבך אותי עכשיו למצוא זמן לחקור את עיקרי הקבלה ולהקשיב יותר לעומק מה מלמד.
ולקרוא את הספר ואז אולי אביע דעה אחרת.
קורס הניסים הסוד וכו, פתחתי פעם את ספר קורס הניסים
משום מה בדף על הנצרות דובר שם בשבח הנצרות שבשמה רצחו מליוני יהודים
ולא יהודים ביבשות רבות והיום האפיפיור מחזיר לחיקו מכחישי שואה ואומרים יש לו עבר נאצי. סגרתי ולא חזרתי
לפתוח.מאמינים בישוע היהודי ורוצחים את בני עמו אינקויזיציה , שואה רדיפות ולא יהודים גם רודפים
ועוד מדברים על אהבה. קודם צריך לאהוב את האמת ואחר כך התחושות האנושיות שבאות עימו.מישה שקר בנפשו איך יכול להטיף לאהבה. לא ברור לי סתירות.איך אפשר לברך ולשלוח בן להתפוצף בין נשים וטף איך יקרא לדבר הזה אמא.
בקיצור חילונית אני
אבל ביהדות יש כל טוב של הטפה לאהבה חסד ורחמים וצדק
ועני ואלמנה וטף ועבד וכוי
ולאורך ספרי הספרים הטפה למוסר ולטוב
הודו לה' כי טוב. שפע טוב נתן לנו והרשות נתונה לנו לבחור ואלה שבחרו להיפך סובלים.ומביאים סבל לעולם
ניקרא ניקרא אמצא זמן ואחזור לדייק יותר. לא מגלים לנו חדש . רק את מקורותינו מה שבתוכנו .גנום היהודי.
לא סתם מחליפים מול חייל אחד שלנו 1500 אסירים רצחניים
יש עם שלם כמהה באהבה יחד עם משפחתו ליום שובו לחיק משפחתו.
יחי ההבדל.