את עצמי איזה יופי של כתיבה וגדולה יש לאיש הזה..איך הוא הצליח להכנס לתוך נבכי נפשו ונשמתו של שוקי ולשתף אותנו הקוראים בכל התהליך שעברתם יחד. דוד,הצלחת ובגדול עם סגנון כתיבתך,שאין דבר כזה היום,לרגש אותי ובכל פרק לעצור ולחשוב על המקרה,שצר לי שיש כדוגמתו עוד בימינו,אם כל הכאב שבדבר. לי אישית היה חשוב לקרוא את הספר ותודה לך אישית שהוצאת אותו לאור,אני אישית זוכרת את המקרה המזעזע הזה שנחרט בזכרוני ושמחתי שדרכיך יכולתי לקרוא יותר לעומק את הזווית של שוקי. יישר כוח גדול על הוצאת הספר ועל תרומתיך לחברה שאם דרכיך אפשר להציל נפש או משפחה בישראל,שמקרה מעין זה לא יתרחש אזי תבורך.