ואני אני כאן, שוב, חולה, מצונן.
מדהים כמה השראה אפשר לקבל כשאתה חולה, וכמה ספרים אפשר לקרוא...

אחותי התחילה לקרוא את הספר הזה לא מזמן, וכשהיא שם בבית הספר, ואני כאן חולה, אני יכול לקרוא את הספרים שלה.
אז פתחתי את הספר הזה והתחלתי לקרוא.
הספר מספר על ילדה יתומה, ענק מדהים, ותשעה ענקים אוכלי אדם מגעילים.
ו-ואוו. זה אחד מהספרים הטובים ביותר שהאנושות ראתה מימיה, ואני לא צוחק.
אני יותר טיפוס של פנטזיה רצינית, אבל העי"ג נכנס ללב, מצחיק גם שמצב הרוח מחורבן ואדיר עד הסוף.
בעיקרון, קצת קשה להגיד את זה על סיפור שעיקרו "ענקים שטורפים בני-אדם", (היי, ענקים שטורפים בני אדם זה דבר שאני קורא עליו כל הזמן, אז למי איכפת?)
אבל התיאורים מינימליים ככל שאפשר, ומלווים בהומור שנון ומצוין.
אפשר פשוט לשכב מול האח, יחד עם חתולה מנומנמת ולצחוק מכל רגע.
משחקי מילים אדירים (אם כי קצת מתמיהים לפעמים. "ליפלופון"), דמויות אדירות, ותרגום מצויין.
ספר מדהים, מתאים לכל הגילאים בכל האנשים, תקריאו אותו לילדים שלכם ותקראו אותו בעצמכם, ענק.

עברו כמה חודשים מאז קראתי את הספר ובכל זאת אני מתקשה לשכוח את העי"ג (ענק גדול ידידותי), שלילה אחד בזמן שהוא מהלך לו ברחובות לונדון מבחינה בו סופי מחלון בית היתומים בה היא גרה והוא בתורו חוטף אותה אל ארץ הענקים ממנה הגיע כדי שלא תלשין עליו לרשויות. אומנם הסיפור והעלילה מקוריים ומהנים, הכתיבה שחורה ומושחזת וסופי מתוקה ושובה את הלב - אבל מי שעושה את הספר לספר נפלא שעוד אחזור אליו ושקשה לי לשכוח הוא העי"ג עצמו. ולא בכדי. כי העי"ג הוא אני, אבל נהדר יותר: העי"ג ענק מאוד וגדול מאוד אבל קטן מאוד יחסית לשאר הענקים של ארץ הענקים; העי"ג לא אוכל ילדים כשאר הענקים של ארץ הענקים ומסתפק בירקות; העי"ג מדבר אנגלית עילגת שכולה טעויות מתוקות ושגיאות פואטיות; העי"ג לוכד ושומר חלומות. אבל גם אם לא הייתי מטר שבעים ושמונה, טבעוני, מהגר ישראלי בחו"ל וחולמני - סביר להניח שעדיין הייתי מתאהב בהעי"ג. העי"ג הוא כל מה שאני מחפש בבני אדם, הוא פשוט ומקורי, הוא כל מה שצריך. העי"ג נפלא. אני אוהב את העי"ג.

ספר בהחלט מעולה, מעניין ומסקרן מאוד, אחד מהספרים שבשבילי הם הקלסיקה של כל הזמנים, ועם כזה סופר מוצלח ומצליח אך אפשר שלא לאהוב?
ואך אפשר שלא להמליץ עם הספר המופלא הזה, מלא בכל טוב ומיוחד ביופיו ושפתו הגבוהה...
ותאמינו לי שעדיין לא נגמרו לי כל המילים הטובות!
ספר חובה לכל ילד שאוהב פנטזיה שמשולבת עם אמת.

מקסים למדי, מצחיק ומעלה חיוכים. אהבתי במיוחד את תיאורי החלומות ואת רב-המשרתים האנגלי.
כמו כן, התרגום של אורי בלסם פשוט מבריק (עם פנינים כמו: "אני ישן רק במולד הלבנה ומיתת השחורה", או "הדבר אינו בא בגאומטריה ואינו הולך בחשבון").
יש אפילו קריאה לצמחונות בין השורות!

העי"ג היה ספר הילדים האהוב עלי.
ממש לא מזמן החלטתי שהגיע הזמן והענקתי אותו לביתי. קראתי לה את חלקו והיא קראה בעצמה את היתר ומאוד נהנתה.
הספר מאוד מומלץ לקריאה.
הספר מספר את קורותיה של ילדה יתומה בשם סופי אשר פוגשת לגמרי בהפתעה ובלי להתכוון ענק. הענק חוטף אותה למאורה שלו ומשם הולך ונרקם לנגד עינינו סיפור מקסים ומהנה שמעורבבים זו ענקים, חלומות, המצאות מצחיקות ומעניינות ומלכת אנגליה.
תנו לילדכם לקרוא או הקריאו להם את ספר המופת הזה.

רואלד דאל (הסופר שאני מתיימר להעניק לו את התואר "הסופר המועדף עליי") שוב קולע לטעמי המדוייק, ומוציא עוד סיפור שובה לב ומחשבה עם פוטנציאל של קלאסיקה וטעם של עוד. התאהבתי. העי"ג הוא ענק ידידותי גדול - יצור חביב אחד החי בעולם של יצורי פרא רצחניים. על אף אופיו הקשה מעט של הסיפור (במרכזו מככבת ילדה יתומה ושבט של טורפי אדם) ניתן להתאימו לילדים ללא חשש פן יבהיל אותם, ואף להשתמש בו כסיפור מרדים לפני השינה, שכן הוא כתוב בצורה חביבה ומשעשעת עד מאוד. מתאים לצוערים רכים ולאנשים שהחיים כבר עברו על פניהם, כאחד (וגם לאלו שבאמצע [; ).