אני אוהב ספרי ילדים, אך קצת קשה לכתוב ביקורת על ספר ילדים בזמן שאתה לא ילד. ובכל זאת, הפעם קראתי יחד עם אחיינית שלי את הספר וזה עורר בי ובה כמה דברים.
שם הספר מעורר שאלות שונות: מהי רעמה? איזו רעמה? מה זאת אומרת 'הג'ירפה גם'? מה הקשר בין הג'ירפה לאריה?
שאלות אלה גורמות לסקרנות מסוימת יחד עם תמונתו של האריה רוכב על אופנים באמצע רחוב מוכר – לא מוכר.
הספר מספר את סיפורו של האריה, אשר החליט "יום אחד לפני יומיים" להסתפר בגלל הרעמה המגרדת והמקורזלת. האריה הולך להסתפר במספרתו של השועל, יותר נכון נוסע באופניו, חוזר לביתו והג'ירפה מגיעה לביקור, אינה מזהה אותו... לא אחשוף יותר מזה.
זהו סיפור על חברות, על המשמעות של החברות, על פנימיות וחיצוניות. על יכולת של סליחה, על הבנה. על קבלה, הפנמה. השתנויות, זהות עצמית. כמובן שהמושגים האלה מופשטים מדי לילדים אך כאשר קוראים את הספר, הילד מקבל איזה שמץ לגביהם ומהרהר על כך גם אם בדרך אגב, כיוון שישנם דברים אחרים שמושכים את תשומת ליבו: הכתיבה בחרוזים, האיורים המודרניים והמצחיקים, הסיפור עצמו.
הספר מצחיק ומשעשע בכתיבה שלו ובאיורים שבו: חרוזים, חיות באיורים חדשניים ומודרניים. באנושיות שבו ובהאנשה שבו: זה אריה שמגרד, נכנס לאמבטיה, חופף את רעמתו, נוסע באופניו והולך להסתפר. האנשה של החיות והחיים שלהם, גורמת להזדהות מסוימת והבנה שדברים כמו של החיות יכולים לקרות לבני אדם. הדבר משעשע ודי אירוני.
בנוסף לדמויות הראשיות של הספר, האריה והג'ירפה, ישנן דמויות נוספות שמוסיפות להאנשה של ספר: קיפוד, ינשוף, כלב, לביאה, שפן ועוד.
הספר גרם לסקרנות מצד אחיינית שלי, להבנת כמה מילים חדשות, ולהיות שרויה במתח וסקרנות שהולכים ונרקמים לאורך הספר כולו, עד לסופו.
ספר ילדים נחמד ומשעשע!

אחד הספרים המעצבנים שיצא לי לקרוא. אמנם המסר של לא להסתכל על הקנקן..., אבל סוף המספר כל כך מטומטם! האיור המזעזע של הלביאה הזועפת בגלל החברה של אריה שבאה מאוחר בלילה להתחבק ולהתנשק איתו, בעמודים האחרונית כמעט גרם לי לזרוק את הספר ישירות לפח מיחזור. יש אינספור ספרי ילדים ראויים הרבה יותר!

ביום קיץ חם ובלתי נסבל מקבל האריה החלטה..לגלח את רעמתו. כולם מסביבו המומים,אך התגובה הכואבת ביותר היתה של חברתו הג'רפה.. היא מעליבה אותו ופוגעת בו על מראהו החדש...ובוחרת שלא להיות בחברתו.
עד שהיא נעלבת מהסרטן והארנבת שלועגים לה על המראה שלה.
ספר נפלא המלמד אותנו להסתכל בתוך הקנקן ולא במעטפת!

ספר חביב מאד, ישיר ורהוט.
בעל מוסר השכל המובא בצורה פשוטה ונהירה למאזין/קורא הצעיר.
הכתיבה הומוריסטית, לא מתיילדת, שובבה וקורצת אף לקורא המבוגר. איורים יפהפיים ועמוסי פרטים.
הילדים נהנו אך לא צלחו את הספר עד סופו אלא אחרי גיל 3.
מומלץ.
שרית לינקר