ביקורת ספרותית על חלון פנורמי מאת ריצ'רד ייטס
ספר טוב

---

ריצ`רד ייטס
מאנגלית: קטיה בנוביץ`
הוצאת אחוזת בית, 2008, 379 עמ`
הסיפור מתרחש בפרוורים של ארה"ב בשנות ה-50. אייפריל ופרנק הם זוג שנראה טוב, לפרנק יש עבודה מסודרת (שהוא טוען שהיא "הכי משעממת בעולם"), יש להם שני ילדים והם תופסים מעצמם יותר מתוחכמים מרוב השכנים והחברים שלהם.

אין כמו תפאורה של פרוורים על מנת ליצור תחושה קריפית משהו (ראו ערך "עקרות בית נואשות"), התיאורים של הכבישים, הבתים, הגינות והתיאטרון המקומי מכניסים לאוירה קצת מצמררת שממשיכה לכל אורך הספר עד לסוף הטרגי, שהוא ממש מפתיע כי הכל כל כך "רגיל" מסביב...

על פניו הכל נראה בסדר, כל הזוגות והאנשים שסביבם חושבים שהם זוג מושלם. אולם, מתחת לפני השטח הכל גועש. עושה רושם שהם לא מרוצים מכלום - פרנק לא מרוצה מהעבודה שלו (גם אייפריל לא ממש מרוצה מהעבודה שלו),הם לא מרוצים מהחברים ומהשכנים שלהם ומהשכונה וכמובן - הם לא ממש מרוצים אחד מהשני. הם אוגרים ואוגרים עד שמגיעה ההתפוצצות הצפויה.

זוהי ביקורת נוקבת על תרבות הפרוורים שהייתה מקובלת באותה תקופה בארה"ב. הבתים יפים, הגינות מטופחות ובפנים - הכל רקוב.

הספר הוא ספר טוב, שנקרא בנשימה עצורה. ישנה אחרית דבר בסוף הספר מאת ריצ`רד פורד שלי, באופן אישי, היא דווקא הוסיפה פן נוסף על הספר וגרמה לי לשים לב לפרטים בסיפור שלא שמתי אליהם לב קודם.

לא מומלץ לרומנטיקנים בעלי לב רגיש מידי :)


עוד ביקורות וציטוטים בבלוג:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1550114

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"השחקנים, שיצאו מדלתות מטבחיהם והשתהו לרגע כדי לכפתר מעילים או לעטות כפפות, ראו נוף שרק כמה בתים ישנים ומרופטים מאוד נראו שייכים אליו. הדבר גרם לבתיהם שלהם להיראות חסרי משקל וארעיים, מטופשים ולא במקומם, כמו הרבה צעצועים חדשים ומבריקים שנשארו בחוץ בלילה ונרטבו בגשם".

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"ואז המאבק יצא משליטה. הוא הרעיד את זרועותיהם ואת רגליהם ועיוות את פניהם להבעות שנאה, הוא דירבן אותם בכוח להעמיק זה אל תוך נקודות התורפה של זה, הראה את הדרכים הערמומיות העוקפות את ביצוריהם וסיפק הזדמנויות מהירות להחליף טקטיקות, להטעות ולהכות שוב. במרווחי ההתנשפות, הוא שילח את זיכרונותיהם במהירות חזרה על פני השנים כדי לאחוז בכלי נשק ישנים שיתלשו את הגלדים מעל פצעים ישנים. זה נמשך ונמשך".

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"איפה לעזאזל אתה חושב שאתה היית נמצא אלמלא אבא שלך שיכנע את אמא שלך לקנות סחורה שהיא לא רוצה?".

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"הוא אפילו לא ידע אם הוא כועס אן מתחרט, מבקש מחילה או מחפש את הכוח למחול".

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"כל הטעם בבכי הוא להפסיק לפני שזה נהיה נדוש. כל הטעם בעצב הוא לחדול כשהוא עדיין כן, כשעדיין יש ו משמעות. כי אפשר בנקל להשחית את כל העסק: אתה לא שם לב ומתחיל לייפות את יפחותיך, או מתחיל לספר על הווילרים בחיוך עצוב ורגשני ואומר שפרנק היה אמיץ, ואז מה השגת?".

» ביקורות נוספות של קואלית
» ביקורות נוספות על חלון פנורמי