ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 בספטמבר, 2009
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
למרות המספר הקטן יחסית של עמודים (222) הקריאה בספר הזה התקדמה לאיטה.
הספר מציג את סיפור התבגרותו של סטיפן (ראייה לכך שמדובר בתרגום ישן... בתרגומים בני זמננו היו קוראים לו סטיבן...) דדאלוס. סטיפן נולד למשפחה אירית ונשלח לבית ספר דתי. במהלך הפרקים אנו רואים את השינויים בחייו של סטיפן ובסובב אותו, עד הגיעו להחלטה להיות אמן. הפרק האחרון של הספר (יש חמישה פרקים) מכיל המון רעיונות פילוסופיים ואומנותיים של הסופר.
ההתקדמות בספר הייתה איטית כי המון פעמים הרגשתי צורך לחזור על פיסקאות שלמות בכדי להבין באופן מלא את הרעיון, אבל גם בגלל השפה.
תרגום הספר לעברית היה מעולה. מאוד נהניתי לקרוא את העברית, ששמרה על גון ארכאי מאוד. מאוד ממליץ לכל מי שנהנה מהעברית המיושנת הזו.
ספר טוב (אני מניח שלא לכולם - למי שחפצה נפשו בעלילה קולחת ודינמית הספר הזה יהיה משעמם קמעה), תרגום מעולה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קורנליוס
(לפני 14 שנים)
אני מניח שאתה צודק, לפחות חלקית
אני אכן יותר מתחבר אל הדינמיקה של הספר. העלילה והערך המוסף שלה הם לרוב מה שמושך אותי, ולאו דווקא הצד האסטתי.
בהקשר אל אלמנט זרם המחשבה, אני דווקא נוטה לשים לב כשהוא מופיע בספרים (אפילו כאלה שבהם לא ציפית שיופיעו בהם, כמו "נון" של אהרן אמיר), אבל באופן אישי אני פחות מתחבר אל הסגנון הזה. ההערה (גם הארה) בנוגע לאיך שג'ויס, בהשוואה לאחרים, שלט באמנות זו היא מעניינת - זה לא מסוג הדברים שהייתי שם לב אליהם בעצמי, אבל הייתי נהנה לשים לב אליהם תוך כדי קריאה לו הייתי קורא את מה שכתבת לפני. |
|
הפסקתי לקנות ספרים
(לפני 14 שנים)
אני מתחיל לקבל רושם ממך
אתה אוהב ספרים דינמיים עם הרבה צבע. אתה לא 'מתחבר' לצדדים האסתטיים של הסיפרות. אתה טוען שהספר מכיל 'רעיונות פילוסופיים ואמונותיים של הסופר', ואני מרגיש כי יש המון צדדים בספר הזה שלא איכפת לך מהם.
לדעתי, ששוה לעקוב אחרי זרם התודעה בספר הזה, הכתוב באנגלית שוטפת, דרך אגב. המון סופרים שבאו אחריו, לא למדו מה הם התנאים הנאותים שבהם ג'ויס בוחר להתשמש בו וכיצד הוא משתדל לרסן את הטון הלירי-נרקיסיטי שזרם תודעה עשוי ליצור. |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת