"ספר השלשה" מאת לויד אלכסנדר (הוצאת זמורה ביתן, 1986, 2009) הוא הראשון במחזור חמשת הספרים על פרידיין ארץ האגדות. טרן, נער הגדל בקיר דולבן, אחוזתו של המכשף דולבן, שואף להיות גיבור. קול, האחראי על המשק באחוזתו של המכשף דולבן, פותר לטרן את רצונו בתואר ומעמד. "מרגע זה ואילך אתה טרן, סגן-חזירן" (עמוד 20). קול עצמו אינו איכר פשוט. כשהן-ון החזירה בעלת כושר הניבוי נחטפה בידי אראון לאנובין, היה זה קול, לוחם צעיר באותם ימים, ש"חדר לבדו למעמקי אנובין, הציל אותה והחזירה בשלום" (עמוד 30). על פרידיין מאיים אראון אדון המוות, המלך הרשע והאכזר המולך על אנובין, והוא שולח את מצביאו ללכוד את החזירה, שכן רק הן-ון יודעת את הסוד שיכול להשמיד את המלקרן, שמו הסודי. שר הצבא של אראון הוא לוחם נורא, מרושע ואכזר. "איש אינו יודע את שמו, ואיש לא ראה את פניו. הוא לובש מסכה מקורננת ועל כן הוא מכונה מלקרן, המלך בעל הקרנים" (עמוד 19).

החזירה נמלטת וטרן יוצא למצוא אותה. ביער הוא נתקל בגוידיון , מבית דון שבראשו עומד המלך העליון מאט. גוידיון "שר צבאו הוא הגבור שבגבורי פרידיין" (עמוד 18). השניים נופלים ביד המלכה האפילה אחרן ורק טרן נמלט. אליו מצטרפים גורג'י, היצור הפרוותי, איילונוי הנסיכה, גלודור גוזם הנבלן ודולי בן העם הקסום הננסי. במהלך ההרפתקה משתנה טרן ומגלה את יכולתו לגלות תעוזה, נחישות ומנהיגות. טרן, "שלמד הרבה על שדאות וגשוש תוך כדי מסעו" (עמוד 121), הפך ללוחם ולמפקד של ממש. בקרב כנגד צבאו של המלקרן, רכב טרן על סוסתו של גוידיון, מלינגר. סוסתו הזדקפה "על רגליה האחוריות ובעטה בקדמיות. חרבו של טרן הכתה לימין ולשמאל" (עמוד 134).

קראתי את הספר בנעורי ונהניתי מאוד. עתה, בקריאה מחודשת נהניתי לא פחות. סדרת ספרים נפלאה ומהנה. מומלץ בחום.

אחת מסדרות הפנטזיה הראשונות שתורגמו לעברית, וללא ספק אחת מהטובות (אם כי- לגיל הנוער)