כמה קסם יש בספר הזה!כמה ערכים,אכפתיות,חמימות ואהבה בבית משפחת מארץ.ספר נוגע,ולקחתי משהו מכל אחד מ4 האחיות.התחברתי לצחוק והתעוזה של ג'ו.לעדינות והאמנות של איימי.למתיקות והביישנות של בת.ליופי של מג ולטוב לב של כולן!קלאסיקה איכותית!

נשים קטנות, כשמו הוא.
הספר מתאר את קורות חייהן של בנות משפחת מארץ' לדורותיהן, תוך הקצנה והשוואה בין הדמויות הנשיות השונות, גו השובבה ובת טובת הלב מג היפה ואיימי המנומסת, תכונות האופי שלהן באות לידי ביטוי בפעולות ובבחירות שהן עושות לאורך חייהן הגדושים בהנאות קטנות כגדולות של הצלחה וכישלונות של התבגרות ושל אובדן.

הספר מלא בחן ובקסם וגורם לחיוכים ודמעות, טומן בו הרבה ערכים שחלפו מהעולם וחבל שכך, אך גם סטיגמות,והלך רוח ישן שכיום היה נחשב לשובניסטיות, וטוב שחלף לו.
היופי במעט, האהבה המתפשרת, וזו שסוחפת אותך ללא כל מעצור וגבולות, כל אלה בספר היפיפה הזה.

אני כ"כ אוהבת את הספר הזה!!!
אחת לשנה אני משתדלת לחזור ולקרוא בו, אם לא את כולו אז לפחות את הקטעים שהפכו לחלק ממני.
זהו ספר שגדל ביחד איתי, בכל שנה שחלפה, התבוננתי על הספר אחרת, ראיתי רבדים אחרים והסקתי מסקנות נוספות.
זהו ספר חובה, על כל מדף בכל בית.
מלבד חיבתי העצומה לארצות הברית של פעם, ולספרים בעלי רקע היסטורי מובהק, הדמויות שבו את ליבי.
אהבתי את האופי השונה של כל אחת מהאחיות ואיך הכל מסתדר בהרמוניה מדהימה למשפחה אחת מוצלחת.
נוכחתי לדעת שבכל מקרה שקורה לי, בכל תקופה שנגמרת ומתחילה אני מתחברת לאחות אחרת,
היו התקופות שנשמתי את ג'ו בכל רבדיה, אני עדיין נושאת בתוכי את אותה הסופרת הנאבקת.
את בת' ואיימי ומרגרט אני לוקחת איתי בתקופות שונות.
אני בוכה בספרים באופן כרוני, אבל בספר הזה במיוחד.
הכנות המדהימה שבה לואיזה כתבה את הספר הפליאה אותי במיוחד.
ספר מומלץ לכל גיל ולכל אחד.

פעם ראשונה ניסיתי לקרוא את הספר ולא הצלחתי. פעם שנייה הגעתי איכשהו לסוף החלק הראשון והתייאשתי. בסופו של דבר תפסתי את עצמי וסיימתי בעזרתה של השבת. אז נכון, זה ספר לנשים בלבד, אבל מה לעשות ושמתי לב למשהו תמוה בסיפור. הכוונה היא לדמיון הרב בין גורלן של בנות משפחת מארץ' לזה של בנותיו של טביה החולב מספרו המפורסם של שלום עליכם (עליו מבוסס הסרט "כנר על הגג" למי שלא מכיר את הספר). ההקבלות בין הדמויות בולטות מדי מכדי להיות מקריות: מג הבכורה הינה מקבילה מושלמת לצייטל: שתיהן דמויות נשיות ואימהיות במיוחד, שנישאות לגבר ישר וחרוץ, אך ממעמד כלכלי נמוך. ג'ו הבת השנייה היא מקבילה לבתו השנייה של טביה, הודל: שתיהן נשים דעתניות, עם דעות 'מהפכניות', שבסופו של דבר נישאות לגברים אידאליסטיים ולא ממש צפויים בתור בעלים. על חנה ביתו השלישית של טביה ניתן לדלג, משום שנושא הסיפור איתה הוא יהודי לגמרי- התבוללות. באת' הקטנה והשתקנית היא מקבילתה של שפרינצה: שתיהן מתוארות בתור דמויות שקטות וחולמניות. בסופו של דבר שתיהן מתות בטרם עת- למרות שהמקרה של שפרינצה הוא טרגי בהרבה, כמובן. ולסיום נותרו בנות הזקונים איימי ומקבילתה ביילקה: שתיהן מתוארות כיפות במיוחד, נשות חברה מפונקות למדי, שבסופו של דבר נישאות לבעלים עשירים. צירוף מקרים? לא נראה לי. מחובתי לציין שמיס אלקוט נפטרה עוד בטרם יצא ספרו של שלום עליכם אל הדפוס, אז ניתן לתלות את ה'השאלה' הספרותית רק בו.

ספר מקסים, על התמודדות עם עוני (ולא בסגנון דיקנסי), על התבגרות, אהבה, חברות ומשפחה.
ספר שאפשר תמיד לפתוח, בכל עמוד שהוא, ולשכוח מהסביבה.

זה היה הספר של ההתבגרות שלי ולאחרונה חזרתי אליו שוב.
פשוט קסם שכבר לא קיים, אהבה עדינה ומקסימה, משפחתיות מדהימה וסיפור תקופתי מהמם.
בנוסף לקרוא אותו בגיל מבוגר יותר נותן תובנות מקסימות שאי אפשר להבין בגיל ההתבגרות.
מומלץ.

בהחלט קשה להסביר מה יש ברומן הזה! קסם, חיוניות, מרץ ואושר של ארבע אחיות שונות זו מזו שלולא הקשר המשפחתי המתואר- מעולם לא הייתי מצליחה לחבר ביניהן. המאבק של הבנות הצעירות בעוני, בחרפה הנלווית אליו, בבדידות ובידידות שהן חוות, הופך את הרומן למרגש ונפלא. כפי שציינתי, הנערות שונות זו מזו, אבל כל אחת, חדורת מוטיבציה לכשעצמה, מצליחה להגשים את חלומה וליטול חלק בחיים המופלאים המתוארים ברומן.
באמת שאני לא יודעת איך לנסח את זה.. הספר פשוט קרץ לי מהמדף.

אני קוראת את הספר בפעם החימישית בארך והספר עדיין לא עיבד מקסמו.
זה מסוג הספרים שאפשר ליקרוא 1,000,000 פעם ועדיין להתרגש.

כאן בכלל לא התלבטתי איזה דירוג לשים! זה כזה ברור ש'מעולה'!
התאהבתי בספר מהעמוד הראשון. נראה לי שלזה קוראים 'אהבה ממבט ראשון'...
הצלחתי להיכנס ללב של כל אחת מהדמויות (בעיקר ג'ו), בכיתי ביחד עם כולם על בת', והרגשתי ממש כמו אחת מהדמויות, שצופה בסיפור מהצד.
אני חושבת שאני אקרא את זה שוב, למרות שקראתי אותו רק שנה שעברה... זה וגם האסופית (מאת לוסי מוד מונטגומרי) הם הספרים הכי אהובים עלי. תמיד חשבתי ככה: ספרים קלאסיים זה משעמם! אבל גילית שטעיתי. בגדול.