עמיחי שלו הוא וירטואוז של דימויים.
במיוחד אהבתי את דימוי הגעגועים לדגים שצפים כשמאכילים אותם. נפלא!

טלי מרגשת בכתיבה שלה, אמיתית וישראלית כל כך. תאורי הנופים והרוח של וונקובר עושים חשק לבקר שוב. גם אותך!

חגיגה של צחוק עם הילדים!
אם כי עצוב. כשאישה בורחת מבשורה עומד מנגד.

הכתיבה, כמו תמיד, חוויה מרוממת. אך הספר לא פשוט לקריאה, לא רגיל.

כתיבה מנצחת של גרוסמן. אין דומה לה. איטרוף, הנובלה הראשונה בקובץ, מיוחדת.