כאחד מהספרים שיצאו בין "הניצוץ" לבין ו"זה", איכשהו היו לי ציפיות גדולות הרבה יותר מהספר הזה.
זהו ספר שהייתי מכנה את העלילה שלו כמאכזבת ביותר - במה מדובר בסך הכל? בקוג'ו, כלב בית בעל גוף ענק ומאיים, אם כי טוב בליבו, שננשך על ידי עטלף ונדבק בכלבת. כלב חולני זה מטיל אימה על אלו שאיתם הוא בא במגע. כוחות אפלים? רוחות רפאים? מפלצות? זהו כנראה הספר הכי פחות מד"ב\פנטזיה\מיסתורין של סטיבן קינג, אנטיתזה גמורה למה שהשם המסתורי "קוג'ו" עלול לעורר בקורא. ולכן אני יוצא ממנו באכזבה.

יש לציין שקראתי את הגרסה של הספר באנגלית, כוכב הספר "קוג'ו" בהחלט נותן לקוראים הצצה לחייו ולתהליך שעובר לאחר שנדבק בכלבת, דמות בהחלט מעניינת ונוטה לרחמים. חלק לא מבוטל מהספר עוסק בפן העסקי של אבא של הילד וזה לפי דעתי מיותר מאוד ויכול מאוד לשעמם את הקורא. אמו של הילד היא דמות מעניינת יותר בעלת צדדים שונים ומשונים, למשל כל הקטע של המאהב שלה בהחלט הייתי מוחק מהספר כי סתם מעמיס עליו מעין סיפור נוסף חוץ מ"קוג'ו". הסרט שנעשה לפי הספר יצא מאוד עקבי ודומה. לסיכום, דמותו של הכלב מאוד מעניינת, דמותו של הילד גם, הדמויות האחרות לא מעניינות ולא תורמות כלום לעלילה.

ספר אימה טוב אומנם ארוך אבל השאיר אותי במתח, הרבה עליות ומורדות תקווה ואכזבה יש בו גם צד חברתי ששם את הגברים באור שלילי יותר מול הנשים,כלב נאמן שהפך למפלצת אכן מצמרר

ספר דיי נחמד, אך הוא החל להיות מעניין רק לאחר שהשתעממתי בקריאת חציו הראשון. הסוף היה דיי עצוב. בסך הכל נהניתי, אבל המריחות בהתחלה ממש מיותרות. ניתן לצמצם את מספר העמודים ל-200 ללא כל ספק.

מומלץ כזה בקטנה.

כל כלב ביג' יומו...