"המטרה מקדשת את האמצעים". זו הייתה סיסמתו של מסדר הישועים, מסדר הנזירים החיילים אשר הוקם במטרה ללחום בכפירה וברפורמציה ולהחזיר את עטרת הכנסייה הקתולית ליושנה.
הימים, ימי אמצע המאה ה-16, ואירופה שסועה עקב מילחמות דת. בצרפת נטבחים ההוגנוטים, באנגליה המלכה אליזבת הראשונה ממשיכה ומקצינה את הרפורמות של אביה, הנרי ה-8, ומנתקת את אנגליה וכנסייתה ממרות האפיפיור. נסיכויות גרמניה מיישמות גירסה קיצונית ואכזרית של נצרות קאלוויניסטית. ואיטליה מפוצלת לנסיכויות קטנטנות הנלחמות זו בזו כאשר מדינת האפיפיור בוחשת בקלחת הפוליטית במסווה של דת ואמונה.

על רקע תקופה סוערת זו פורש צבי הרמן את סיפורו המופלא של ג'יורדנו ברונו-המארטיר הראשון של המדע, אשר הועלה על המוקד ע"י האינקוויזיציה הקדושה. ברונו היה סופר, מחזאי, הוגה דעות ופילוסוף איטלקי. דעותיו וספריו אשר זכו לפירסום בכל רחבי אירופה היו לצנינים בעיני הכנסייה הקתולית ולכן נחטף מוונציה, שם מצא מקלט, לרומא, ובתום משפט בן שמונה שנים נמצא אשם והועלה על המוקד.

ברונו היה מוכן לבקש מחילה, לקבל את כל הדוגמות של הכנסייה הקתולית ולחזור בו מכל דבריו חוץ מדבר אחד, חוץ מהטענה כי הארץ אינה מרכז הקיום וכי קיימים עולמות נוספים. עובדה זו, המקובלת היום על כל ילד גן, הביאה את ברונו אל המוקד, למרות ההד העולמי שעורר משפטו הממושך והסערה הציבורית שהתעוררה למענו. ומדוע בחרה האינקוויזיציה לההוציא להורג את האשמים בכפירה בשריפה ולא בעריפה כמקובל באותם ימים? הסיבה, לא תאמינו, היא ששפיכות דמים היא חטא ולכן שריפה היא שיטת הריגה שאינה מחטיאה את הכנסייה. כמה אכזריות וציניות בשם האמונה!

יש לציין כי האפיפיור יוחנן פאולוס השני הודה בטעותה של הכנסייה והביע צער עמוק על הוצאתו של ברונו להורג, כמה חבל, הוא פספס בכ-400 שנה...