אם אתן מחפשות רומן קליל, חמוד ומצחיק ממש, כדאי לכן לקרוא את הספר הזה.
ממש נהניתי בקריאה, אהבתי את הדמות של בוני ואיך שהיא מתפתחת בספר ומוצאת את עצמה.
אבל היה לי קצת מוזר שאין שם סגירת מעגל שלה עם ההורים שלה ושומעים עליהם קצת, אבל שיהיה.
רואן יצא ממש לא בסדר ואני לא חושבת שההתנצלות שלו הייתה טובה, אבל העיקר השלימו והם ביחד וחיים באושר ואושר עם בית הקפה והתיש חחח

כן, אני יודעת שזה מאפיה והכל אבל לדעתי זה היה ספר כתוב טוב והם זוג ממש חמוד בעיניי.
זה ספר ראשון של הסופרת שאני קוראת (כן, יודעת שיש אלף ספרים וסדרות, לא הרגשתי שחסר לי רקע).
האמת, קצת חששתי והכנתי את עצמי, כי בכל זאת, ספר מאפיה, אמור להיות אכזרי והכל, אבל הופתעתי לטובה.
יש אכזריות ואלימות, לא חשבתי אחרת, הכנתי את עצמי לאכזריות ביניהם, שהוא יתעלל בה, שהוא יעשה לה משהו, יבגוד בה, שהיא גם לא תהיה כזאת עדינה.
אבל הם היו זוג חמוד ונהניתי לקרוא ויש להם אהבה מטורפת אבל הם זוג ממש חמוד והם מתאימים אחד לשנייה, אהבתי שהם נאמנים אחד לשנייה ומתייחסים בכבוד אחד לשנייה.

הספר כתוב טוב וזורם, אבל לא התחברתי אליו, הוא היה חביב ובסדר.
אולי בגלל איך שזה כתוב, אולי אם היו משנים קצת זה היה עובד. כי מה הקטע לספר לנו שהיא מתכתבת עם בחור מכיתה ה' בערך, ואז היא מקבלת ממנו שוב מכתב אחרי שנתיים נתק ובדיוק אז היא מתחילה לצאת עם השכן שלה
ואז כל הספר היא מספרת על השכן ועל המכתבים והניסיונות למצוא את הבחור.
וזה קצת הרס כי יש כאילו חוקים בספרים האלה, או שהיא תהיה עם השכן, או עם הבחור מהמכתבים או שזה אותו אחד.
אבל זאת לא הדרך להציג את זה.

הקטעים של נעמי מתרחשים בהווה, הקטעים של לוקה מתרחשים בעבר ולא ברור באיזו שנה הכל קורה ובני כמה הם בכלל.
כן אהבתי שלא התחילו את הספר מכיתה ה' ואז לאורך השנים, לא צריך לייגע, אם כבר עדיף ככה שמשלבים את העבר ובקיצור, לא אוהבת חפירות.

אם את מחפשת ספר קצת אחר, תקראי את הספר הזה.
ספר קצת שונה, כתוב בצורה מיוחדת, עלילה מקורית ומעניינת ויש סיפור אהבה, הוא חמוד, עדין ויפה.
עוסק הרבה באפשרות של בחירה, האם ללכת בדרך שאמרו לנו או לבחור דרך משלנו.
יש גם טוויסטים מעניינים בספר.
בהתחלה לקח לי זמן להיכנס לזה, אבל מרגע שהיא פוגשת אותו הספר ממש זרם, וסיימתי אותו מהר.

על העלילה:
האנה יורשת את חנות המשכונות מאבא שלה, זו לא חנות רגילה, מי שמגיע לשם זה רק מי שמתחרט על בחירה שעשה/לא עשה בעבר, חי עם החרטה ורוצה להיפטר ממנה.
אבל ביום שהאנה צריכה להתחיל להפעיל את החנות לבדה היא מגלה שאבא שלה נעלם ושדדו את החנות.
היא פוגשת את קיישין (זה בחור) ויחד הם יוצאים בעקבות הרמזים למצוא את אבא שלה ואת הבחירה שלקחו מהחנות.
לאורך הספר רואים איך קיישין שכל החיים שלו עוסק בפיזיקה, מדע סודות היקום בעצם מגלה עולם חדש ואחר שמשנה את החשיבה שלו על כל מה שהוא חשב שהוא יודע ומכיר.
האנה גם מתפתחת לאורך הספר וממישהי שהגורל שלה כתוב בעור מאז שנולדה היא לומדת על משמעות הבחירה של אחרים ושלה.

הספר היה חביב
אחרי שקראתי את הראשון שלה, שהיה ממש חמוד ומצחיק, הספר הזה דיי מאכזב.
הוא קצת כבד, לא ממש זורם והסיפור ביניהם חביב, לא וואו מבחינת רומנטיקה.
הוא ממש ההיפך מהספר הראשון.

הספר היה ממש טוב ומצחיק

נהניתי מאוד לקרוא אותו, היו קטעים ממש מצחיקים שצחקתי בקול רם, עד כדי כך. הם זוג משעשע ביותר, ואהבתי שאין יותר מדי דרמה ואם יש אי הבנה היא נפתרת מהר כי יש תקשורת טובה ביניהם.
ספר מוצלח ואני מתכוונת לקרוא את שאר הספרים בסדרה, מקווה שהם גם טובים

הספר היה טוב ומעניין

בניגוד לספר הראשון שעובר כל הזמן בין עבר והווה, כאן הכל בהווה והיא מדי פעם נזכרת מה קרה בעבר, זה יותר נחמד לקרוא על זה ככה.
העלילה קשה לקריאה בגלל הסיפור, לחשוב שנערים, ילדים, מתנהגים ככה, מרשים לעצמם וגם התנהגו ככה בהמשך כשהם מבוגרים.
הדמות של קימי, לאורך כל הספר קשה לגבש דעה, מצד אחד מרחמים עליה, מצד שני כשמבינים מה רמת המעורבות שלה בכל החבורה הזאת קשה לרחם עליה וקשה שלא לחשוב שכל מה שקרה לה מגיע לה.

הסוף היה קצת לא מספק, צריך היה סוג של סגירת מעגל, לפרסם את השמות שלהם, שכולם ידעו מי הם ומה הם עשו.

אבל הספר היה טוב ומותח ובגלל הדמות של קימי קשה היה לדעת מתי ייגמר ואיך. אז שווה לקרוא

הספר היה בסדר בעיניי.

היה מעניין לקרוא בעיקר את דרך החקירה של הבלש איך הוא מוצא פרטים חדשים על מקרה שקרה לפני 5 שנים.
אבל קצת הפריע לי המעברים בין עבר והווה, למה אני צריכה לקרוא על מה שעבר עליה לאורך השנים בשבי? מה אמרו לה החוטפים, מה הרגישה? ואז גם מגלים לנו באחד הפרקים האלה מי חטף אותה ולמה.

למה להרוס? למה לא לתת לנו לגלות יחד עם הבלש כשהוא חוקר את המקרה, לדעתי בלי הפרקים שמתארים מה קרה לה בעבר זה היה יותר מוצלח.
הסיבה לחטיפה והסבל שהיא עוברת קצת מופרכים בעיניי אבל מצד שני, בן אדם שחוטף ומחזיק אדם אחר במשך 5 שנים הוא לא ממש שפוי ונורמלי.

יש על זה סדרה בנטפליקס, אני לא קישרתי ביניהם וראיתי את הסדרה מזמן ועכשיו קראתי את הספר וזה גם ביאס אותי שראיתי את הסדרה, קצת הרס לי את ההנאה מהספר כי כל פעם עלו לי סצנות מהסדרה ודיי ידעתי מה הסוף. מה ששונה זה מי שחטף אותה ולמה, בסדרה זו סיבה אחרת לגמרי ואנשים אחרים.

הספר השלישי הכי אהבתי.
הסיפור של סביו וקמילה היה ממש עדין וחמוד בעיניי, הוא נבנה באיטיות והקשר ביניהם היה יפה.
שניהם שבורים והם לומדים להכיר אחד את השנייה, לסמוך אחד על השנייה וליצור מערכת יחסים מכבדת ולבסוף גם יש אהבה ביניהם.