יש משהו בספרות שנכתבה לפני פרוץ עידן הטכנולוגיה. משהו יותר טהור מהתקופה שספרים היוו מקור לבידור יחד עם הרדיו והקולנוע עוד לפני כניסת המחשבים לחיינו. במקרה זה מדובר בספר שנכתב בשנת 1961 ומספר על צפת בתקופה זו.
יוסף סערוני מצליח ליצור יצירה מופלאה, מעין קרקס של דמויות וצבעים שמזכיר אולי קצת את סיפורי העיירות של ש"י עגנון אבל עם ניצוץ של שובבות וכיף גדול.
הספר מומלץ לכל מי שרוצה לטעום מעט מהספרות העברית הישנה הטובה ולשקוע לתוך עולם של אגדות וסיפורים מהחיים.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••