כרמן עוגן מחליטה לעשות שינוי בחייה. בגיל 27 היא נפרדת מחברה אודי ומתחילה עבודה חדשה כאחות פליאטיבית. תפקיד זה דורש ממנה ללוות חולים אשר עומדים למות ולהקל עליהם ככל שניתן.
בילדותה נקשרה נפשה של כרמן בנפשו של ורשה, ניצול שואה בודד, אשר גר קרוב אליה. היא הייתה באה לביתו והוא היה מספר לה על חיוו, ועל השואה שחווה בתור ילד. משהו לא טוב קורה, וכרמן סוחבת אתה כל חייה תחושת החמצה ואשמה. התפקיד של אחות פליאטיבית מתאים לכרמן. היא יודעת להקשיב, ודרך סיפורי החיים שהיא שומעת היא לומדת על החיים, על המוות ועל עצמה. יש ימי עבודה שכרמן מסיימת מותשת וחסרת נשימה ומשהו, איזה שהוא סוד מהעבר, חוזר ורודף אחריה כאשר היא לבד.
לכרמן נפש סוערת, אינטליגנציה רגשית וחוכמת חיים. היא דמות שקל להזדהות אתה וקל לאהוב אותה.
הספר נגע לליבי וכל הדמויות בספר מעוררות אמפתיה והזדהות. הקריאה בספר מרפאת את הנפש ומרגיעה את העצבים.
אוריין צ'פלין היא ללא ספק סופרת מוכשרת היודעת לספר עלילה מורכבת, בעלת גוונים רגשיים וכתיבה הנכנסת למעמקי הנפש ונשארת שם.
הספר חדש יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
עורך הספר: יואב רוזן. הספר מכיל 240 עמודים.
אני ממליץ על הספר היפה הזה. הוא בנוי כך שכל פרק חושף תוואי נוסף מנפשה של הגיבורה וכל דמות בספר, מקדמת את העלילה ומוליכה אותה עד לסיום הספר.


















