ביקורת ספרותית על שיחות על אסטרטגיה מאת שני אלה בגדדי

---

זאת הולכת להיות ביקורת שלילית על ה10% מהספר שקראתי.
לא משהו שאני נוהגת לעשות, לא משהו שאני הייתי מעדיפה לעשות, אבל משהו כאן נוגע לי במקום שאני מרגישה שאני חייבת לבטא את השליליות הזאת.

אני הולכת לומר משהו שאני לא יודעת אם הוא דעה לא פופולארית, אבל אני לא סומכת על ספרים שיוצאים לאור בהוצאת ספרי ניב.
כל הכבוד להם באמת, שיוציאו כמה שיותר ספרים, יגשימו לאנשים את החלומות שלהם, ואני בטוחה שיש גם קוראים שירצו לקרוא את הספרים האלה.
אבל זה כאילו... אני יושבת לקרוא ספר על אסטרטגיה, ואני מצפה לרמה מסוימת, אני מצפה לספר עיון שפשוט יודע איך לתת לי את המידע שאני צריכה בנוגע לתחום הזה שמעניין אותי, ויעזור לי להעמיק את הידע.
אני לא נגד הוצאה עצמית, או נגד לשלם למישהו שיוציא לאור את הספר שלך, אבל כשזה נוגע לספרי עיון, אני פשוט חושבת שמישהו צריך לשמור על הרמה.
ואני לא חושבת שהספר עיון הזה כתוב מספיק טוב, יש לי אינטואיציה די טובה, והספר הזה גרם לי להרגיש מאוד מתוסכלת וכועסת משום מה, מה שמבחינתי מגלה לי שאני לא הולכת ליהנות ממנו.

וזה כבר אינטואיציה של קורא.
קראתי ספרים, אפילו אם קראתי רק 10% מהספר הזה, אני יכולה להשתמש במה שקראתי כדי להשליך על שאר הספר, מבחינת הדרך שבה הוא נכתב והחוויה שהולכת להיות לי.
אני כן חושבת שאולי יש פה איזשהו משפט או אפילו כמה, שיכולים ממש לפתוח לי את הראש וללמד אותי משהו, אבל אני לא חושבת שהספר הזה כתוב בצורה שתעביר לי את הדברים האלה בדרך שאני רוצה.

כאילו סורי, לא רוצה לשמוע את כל ההקדמה הארוכה לכמה שהסופרת מצליחה וכל מה שהיא עושה, והרקע למי שהיא, כאילו כל הדברים האלה שהיא עשתה מעידים על משהו.
היא כותבת על אסטרטגיה ובכל זאת היא לא יכולה להבין שהיא תכננה את הדרך שבה הספר שלה כתוב לא נכון?
הקורא לא מעוניין בלדעת על הסופרת, אם הסופרת חושבת שהרקע שלה חשוב לתוכן שיש לה להעביר, היא הייתה צריכה להגיש את זה בצורה שבה זה לא מורגש שאור הזרקורים הוא על הכותבת, ולא על מה שהספר אמור להיות עליו.
כשזה נוגע לספרי עיון, צריך מאוד להיזהר ולוודא שהם באמת קולעים לנושא שבו הם עוסקים, ושזה עיקר התוכן, ושזה מורגש בכל עמוד.
אני לא רוצה להרגיש שיש פה 20% הנושא שבשבילו אני קוראת את הספר, ו80% שיט של הסופרת והגיגים שלא מעניינים אותי.

סורי הספר הזה עיצבן אותי, ואם מישהו מוכן לקרוא את זה במקומי ולהגיד לי למה אני טועה ולמה לא הייתי צריכה לכתוב ביקורת על סמך העמודים הראשונים - בשמחה, כי אני לא רוצה להיות צודקת, הנושא הזה מאוד מסעיר אותי.
זה מסעיר אותי כי אנשים חושבים שלכל ספר יש את הקהל יעד שלו, ויש אנשים שירצו לקרוא אותו, ושוכחים שאפילו האנשים שמעוניינים במשהו, צריכים שהוא יהיה טוב ומדויק.
הז'אנר הזה של העיון הוא לא כזה פופולארי, יש המון ספרי עיון שאני לא בטוחה מי קורא אותם ומה הוא חושב עליהם, כי באמת אין כל כך קהילה שמדברת עליהם.

אז לקחתי את הצ'אנס שלי על ספר מהוצאת ספרי ניב, וזאת הפעם האחרונה.
אני לא אוהבת את ההרגשה הזאת, שקשה להגדיר, שבה לכתיבה פשוט חסר את הטאץ'.
סביר להניח שהכותבת של הספר הזה, פשוט לא כזאת טובה בכתיבה, וגם אם יש לה תוכן שיהיה מעניין עבורי, זה לא מספיק אם היא לא יודעת איך לכתוב את זה בדרך שתעניין אותי.
הספר הזה פשוט מפספס, אין פה דיוק, אין פה בהירות, אני בתור קוראת הרגשתי אבודה בנוגע לאיך שהמשך הספר הולך להיות, וכל מה שיכולתי לחשוב על זה שממש נמאס לי לקרוא חוויות של הכותבת, שהיא לא ממש מתארת לי לעומק, אלא רק אומרת לי שהיא למדה מהם דברים, מבלי להעביר לי משהו.
כמו למשל שהיא כותבת שהיא למדה המון מטיול על תקשורת, ושהטיול הזה היה מתנה עבורה ושוואו כמה היא למדה ממנו - ואני פשוט קוראת ומתעצבנת.

יש בהתחלה של הספר הזה פשוט יותר מדי "אני", הדרך שבה היא כתובה לא מאפשרת באמת לספוג את התוכן, כי משהו בנוכחות של הכותבת, פשוט מסיח את הדעת מדי.
ולכן לא יכולתי להמשיך לקרוא, כי לא התעניינתי בשום דבר שהיה לה לומר, כי בכנות - פשוט לא חיבבתי את הקול שלה בתוך הראש שלי.
אז אולי הספר הזה הוא לא לאנשים שאוהבים לקרוא.
אולי זה לא לאנשים שצריכים כתיבה איכותית שתעזור להם לספוג את הידע של הכותב, אלא רק לאנשים שסקרנים לגבי הספר הזה משום מה.

קיצר, פרקתי את האנרגיה השלילית שלי כאן.
האם אני מרגישה טוב יותר?
ובכן, להחליט לא להמשיך לקרוא ספר שמעצבן אותי, ולחתום על זה סופית עם ביקורת, אכן גורם לי להרגיש טוב יותר.

עכשיו אני אלך להרהר באם אני אדם טוב.
אני לא בטוחה מה תהיה התשובה לגבי זה, אבל אני כן יודעת שלפחות... אני כותבת את זה כי אכפת לי, וכי אני יודעת לזהות ספר שכתוב היטב.
ואני חושבת שהבעיה בכתיבה פה, זה שהיא פשוט משעממת בתוכן.
כי כתיבה איכותית זה לא רק הדרך שבה אדם מפרק משפטים, או המילים שהוא בוחר, כתיבה טובה זה גם להגיד משהו מעניין.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על שיחות על אסטרטגיה