יש ספרים שאתה פותח, ומרגיש כאילו מישהו הזמין אותך לשבת איתו על חוף ים, עם כוס קפה ביד ורוח קלה על הפנים.
"יאסו, ליה" היה בשבילי בדיוק כזה.
סיפור על שתי נשים – ליה ואסתי – שכל אחת מהן עברה את השבר שלה, וכל אחת ניסתה בדרכה למצוא את הדרך חזרה לעצמה. ואז, אי יווני קטן ויפהפה, עם סמטאות אבן, טברנות שוקקות וניחוחות ים, חיבר ביניהן והפך לחלק מהמסע שלהן.
חמדה גלעד כתבה את זה כל כך בחום, בעדינות, עם דמויות שהרגשתי שאני מכיר כבר שנים.
זה ספר על חברות אמיתית, על אהבה שמגיעה בזמן הכי לא צפוי, ועל ההבנה שהחיים יכולים להפתיע – גם אחרי שהלב כבר נשבר.
זה ספר שנשאר איתי גם אחרי שסגרתי את הדפים, עם טעם של אוזו בלב וחיוך קטן בזווית הפה.
ממליץ בחום גם על הספרים הנוספים שלה – "תאילנד אהובתי" ו"שעת סיפור"!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
