ביקורת ספרותית על #מפורסמת מאת דנה אבירם

---

החלטתי להפסיק לצפות באח הגדול.

זה לא שלא ידעתי שאפילו בקרב הריאליטי זה לא אחד האיכותיים שבהם, אבל באמת האמנתי שהם לא יחצו השנה איזשהו גבול...
באמת שלא חשבתי שלצד הדיבור על החובה לדאוג לחטופים שעליו המנחים לירון וגיא חוזרים כל פרק - הם יגרמו בלי בושה שבי פסיכולוגי קיצוני לאחת המתמודדות.
למי שלא עוקב (שזה רובכם, למזלכם) אחד המתמודדים בבית האח המכונה בשם "איסקוב", כדורגלן לשעבר כבן שלושים - קיבץ סביבו סוג של הרמון המורכב מכל הנשים הצעירות שבבית.
כולן צעירות מאוד 19-24 בעלות שיער גולש ארוך ומנצנץ, לבוש פרובוקטיבי וחיבה לסיגריות ולהתנהגות מרדנית.
אבל בעוד שחלקן יודעות לשחק את המשחק, מבינות שזו תקופה קצרה של שלושה חודשים, לא נקשרות רגשית לאיסקוב ומחפשות קשרים גם עם שאר הבנים בבית ומשוחחות ברצינות רק עם המבוגרים - שלקה נפלה בפח הגדול: הפיתוי להיות הגיבורה הדרמטית של העונה, ומאז היא מקדישה את כל כוחותיה לשיחות נפש עקרות עם איסקוב, ומריבות במשקל נוצה עם תרצה היפה והקרה, והם מצידם "מגזלטים" (מניפולציה פסיכולוגית לערעור תחושת המציאות) אותה בלי בושה.

בכל עונה יש גיבור טרגי, לפעמים הם גם לוקחים את הפרס הגדול... אבל צריך סיפור ממש גדול, כמו למשל מקרה שי מיקה - וזה הימור מסוכן מדי אם לא תצדיקי את הציפיות. אז זה מה שקורה לשלקה, שבכל החודש הראשון של שידור האח נצרבה בתודעה כחלק משלישיית החברים הכי טובים - איסקוב, ארז השני ושלקה. ועכשיו תצדיקי את המיתוג - הגיבורה הטרגית מהטיק-טוק.
בחודש השני שלקה הצעירה מתחילה להבין שהיא נותבה לנעליים גדולות מדי, שלא קל לשכנע מיליון איש שאת רצינית אחרי שפרסמת טיפים לעבודה במלצרות ושירים על כרס בירה וזה עיקר פועלך המקצועי עד כה.

וגם אם היא קלטה שאיסקוב לא באמת חבר ושגם היא רוצה לפעמים להתווכח על שטיפת כלים ושניצל תירס כמו שאר הדיירים - זה מאוחר מדי!

היא כבר "גדולה מהחיים", מייצגת את כל האהבות הנכזבות שבעולם באמצעות סיפורה הנוגע ללב.
וכשהיא המתמודדת שעליה בנוי הרייטינג של העונה, היא זו שלכאורה חוותה דחייה קיצונית כשיש לה רגשות כלפי איסקוב, המביט בה כאב או אח (מסר ש"נטחן" שוב ושוב גם על ידי האח הגדול בכבודו ובעצמו), שלקה החיילת בחופשה מהצבא נאלצת להיות הסמרטוט שמנקה לנו את המצפון, ומצדיק צפייה בתרצה מתווכחת על שניצל תירס כאילו מדובר בפעולה בעזה. אני לא רוצה להיות חלק מזה, ולכן החלטתי להפסיק לצפות.

כי זה כמו הקטע ההוא שכוכבי רוק משליכים את עצמם על קהל מעריציהם מהבמה, יודעים שהקהל האוהד יתפוס אותם, רק שאת שלקה שכנעו לקפוץ ראש לבריכה ריקה, ואני לא מתכוונת להמשיך לספק לה באופן פסיבי את האשליה הזו.

אפשר לומר שזו רק הצגה שלה כמתמודדת בתוכנית ריאליטי, או שזו בעיה שלה שנכנסה לאח הגדול. אבל מצד שני - זה קשה בגיל 19 לא להתנשא על חברותייך לבית שמנהלות ויכוחים טיפשיים על שניצל תירס וגניבת ציוד, בזמן שאת, הרצינית בתוכך, ולא רק הבחורה ההיא ששותה בירה בטיקטוק! את היחידה שיודעת שיש בך עוד הרבה יותר ואת חושבת שבית האח הוא המקום להוכיח את זה...
גם למי שמחליט החלטות טיפשיות בגיל 19 - כמו לתת אמון בעורכי האח הגדול - יש זכות לאמפתיה.

נכון שהחלום על פריצה לעולם הדוגמנות והמשחק הוא אולי קצת יומרני לבנות מסוימות.
וקל להתנשא עליהן ולומר לעצמנו שלא היינו נופלים בפח הזה. אבל הרבה יותר קל להידרדר ממה שחושבים, שכמבוגרים טורפניים מעורבים בעסק.
זה מה שקורה גם לאנה גיבורת הספר מפורסמת.
הספר הוא ספר חשוב וייחודי, שנכתב מתוך עדויות של בנות שהיו צעירות - על גבול ילדות קטנות - כשנכנסו לתעשיית השואו ביזנס.

בנות שכמו רבות מאיתנו מתחילות את שנות הנעורים עם חלום שיגלו אותן. הסביבה לא מאפשרת התפתחות מקצועית בקצב שהיו רוצות, אנשים מסביב לא מספיק דוחפים איתן את החלום הגדול, אולי מקנאים או לא מבינים... אין תמיד מבוגר אחראי זמין שיאשר או ידחה את הרעיון חד משמעית.

אלא שבמקרה שלהן, בניגוד לרוב האוכלוסייה - היה חלום אך היה גם פוטנציאל מוכח בתחום עיצוב אופנה או דוגמנות, שירה ומשחק.

ובדיוק הכישרון המוכח הזה בשואו ביזנס, יחד עם היעדר ניסיון וקשרים אמיתיים שיכוונו אותן ממי להתרחק - הוא זה שאפשר לנצלן.
נהוג לחשוב שקורבנות של גזלייטינג ומניפולציות בשואו-ביזנס הם טיפוסים שלא מודעים לעצמם, ול"ערך השוק" שלהם. הרי אם היינו במקומם היינו מבינים היטב שזה לא ייתכן, שאנחנו לא באמת הולכים להפוך לדוגמנים או שחקנים מהשורה הראשונה, ושאין לאנשים זרים אינטרס לקדם אותנו, אז מה לעזאזל הן חשבו לעצמן כשהקריבו כל-כך הרבה?...

אבל כמו במקרה של שלקה - הגבולות הם לא תמיד כל כך ברורים ומסומנים, בכוונת מכוון.
נערות עם חלום וגם יכולת להגשים אותו נקלעות דווקא בשל כישרונן הבולט לסחוף קהל - למערכות יחסים הרסניות ודרמטיות מתחת לרדאר של ההורים, תוך ניצול גילן הצעיר על ידי מבוגרים חסרי מוסר. גם אחרי שנים - לא כולן יחשפו את הפרט הזה בעברן. אחת האמיצות היא יוליה פלוטקין, דוגמנית שדווקא כן התפרסמה, ועדיין עברה את דרך החתחתים הנצלנית ועליה מתבסס המידע הקריטי המועבר בספר.

הסופרת ערכה מחקר ותפרה לו סיפור עלילתי, העונה על השאלה:
מה הם בדיוק השלבים והגורמים שמאפשרים לפתות בנות לעזוב את המסגרת הלימודית הרגילה שלהן, לריב עם ההורים ולהסתיר מהם דברים, לשנות את החלומות שלהן ולהחליף את כל העולם החברתי - ולבחור במקום כל זה לעבור לעולם קשוח, לא מתחשב בגילך ובניסיונך, פתייני, מעודד הפרעות אכילה, צייתני וסוגד?

איך אדם זר לך, סוכן מפוקפק - יכול ליצור במוחך תמונה עיקשת של בועה קסומה, וכל מי שנמצא מבחוץ לבועה הזו של הנחשקות והראואיות לא מבין כלום???

אנה היא תלמידת כיתה ט', יש לה בעיות של טינאייג'רית רגילה: אהבות, מריבות, חלומות, מבחנים, הורים מעצבנים...
כולל עוד משהו - אמא שלה לא בדיוק יציבה, נוסעת לחפש את עצמה במזרח ולאנה יש כעס עליה.

על הנקודה הזו, הרצון הבריא של אנה להיות עצמאית ובוגרת כשאמא שלך לא יכולה לתת לך מענה -
מתיישב סוכן מטריד בשם מייקל שמציע ניסים ונפלאות לקידומה בתחום האופנה - חלומה הגדול ביותר של אנה.
זהו, יותר היא לא צריכה להשקיע ולעבוד קשה ולנסות להתקבל למגמת אופנה הנחשקת בבית ספרה. היא בליגה משל עצמה.
כי מייקל הסוכן משכנע שהיא מיוחדת.
ויש גם עוד בנות יפות-יפות שמשכנעות אותה שהוא צודק.
היא לא מתאימה לחטיבת הביניים על שם רבין, שבה הצוות החינוכי רוצה לדעת למה היא מבריזה - בקטנוניות שכזו...
היא נועדה לחיים אחרים: עבודות בחו"ל, תצוגות אופנה נחשבות, וחברות הרבה יותר נאמנות מהעלובות האלה מהשכבה שסיננו אותה בווטסאפ...
אבל אחרי שהמסכה יורדת - לאט-לאט היא מבינה לאיפה נכנסה, ושגם החברות מסוכנות הדוגמנות לא בדיוק חברות בלב ובנפש.

הרי כולן מתחרות על אותם קמפיינים, ויש מחליט אחד, מייקל - ששופט אותך על פי מדדים שהוא ורק הוא מבין.

אבל כבר מאוחר מדי. האינסטגרם הפרטי שלך כבר מוקדש לחלום הבאמת חשוב, החלום של הגבר המבוגר שמשחק לך במוח. ועשית את זה במו ידייך.
את זו שנכנסת לסוכנות וביקשת להגשים את חלומך - אז זו הדרך, אם את לא מרוצה תאשימי את עצמך.
ואם את בת חמש עשרה ומתנהגת כמו בת חמש עשרה - כנראה שאת לא מספיק בוגרת, אולי את לא מתאימה?...
והגלגל הזה ממשיך להסתובב.

אולי להפסיק לצפות בסדרת ריאליטי-טראש כדי לא לשתף פעולה עם ניצול של נערה לא יעשה שינוי גדול בעולם כולו - אבל אצלי זה כבר עשה שינוי.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על #מפורסמת