״גודווין הול״-ריצ׳רד מונטנארי
הוצאת תכלת
430 דף
מתחילים עם היומן של אווה קלייר לארסן, אחת המשרתות באחוזת גולדווין שמשפחת סקיילר היתה הבעלים, שהחלה לעבוד בשנת 1790. היא גרה באחוזת ולדהובה בעליית הגג.
בסופו היא כותבת שמי שיקרא את היומן, זה אומר שהיא כבר לא בחיים.
באחוזה ליד גודווין, ולדהובה, גר ד״ר רינוס ואן לאר.
כבר מעניין מה העתיד צופן.
דוקטור ויליאם מייקל הארדי, ויל, פסיכולוג ומרצה באוניברסיטת ניו יורק לקורס ״פסיכולוגיה של אלימות״.
הוא כתב הרבה כתבות על הפסיכולוגיה הפורנזית ומשטרת ניו יורק התייעצה איתו פעמים רבות וגם תוכניות טלוויזיה על פשע.
ויל עזב את הבית, כי חיי הנישואים עם אשתו אמנדה צלעו, בעקבות עבודתו, שלא הותירה לו זמן להיות עם משפחתו כולל בתו ברנדט, דטה, בת ה-15.
הוא החליט לקחת על עצמו להיות פסיכולוג של נער בן 15, פירומן שלא מסתדר עם אנשים, אנטוני.
רק שהוא קירב אותו יותר מדי...
הוא ודטה עוברים לגור באחוזה שעוברת בירושה במשפחתו, גודווין הול, על מנת להתחיל התחלה חדשה. הוא מחליט להקים מחדש את גודווין הול כבית האריה, אך בתו לא משתפת פעולה.
וגודווין הול, זו אחוזה ששימשה בית מלון ואירחו שם אנשי עולם ואורחים רבים. אבל האחוזה עצמה עם עבר שחור, צפון רוע ומלא אימה.
ובינתיים, בעיירה אבוויל באוהיו, אייווי לי הולגרייב, עבדה כמפקדת המשטרה המקומית. היא הלכה בעקבות אמה שהיתה השוטרת האחראית על המשטרה המקומית.
היא מחפשת נערות וילדות שנעלמו כבר מעל 100 שנה ולא נראו מעולם. כולל אחותה.
בכל הסיפור, יש אדם בשם ג׳ייקוב שמתהלך עם נער שעושה כדבריו.
מי הוא הג׳ייקוב הזה?
מדוע הוא מבצע את הדברים שאותם עושה? מה הנער קשור אליו?
מגלים דברים שלא חשבנו והסוף ערפילי ומלא אימה.
ספר טוב.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
