ביקורת ספרותית על כלבם של בני בסקרוויל ועוד סיפורים - הסדרה המוערת - הרפתקאות שרלוק הולמס מאת ארתור קונן דויל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באפריל, 2025
ע"י עקיבא


אני משוכנע שארתור קונן דויל יושב בשמים ומחייך עכשיו בעונג רב, כשהוא לבטח רואה מלמעלה שיהודי דתי בן 70 מארץ ישראל סיים לקרוא, פעם ראשונה בחייו, את ספרו הנפלא (יש אומרים הטוב ביותר), כלבם של בני בסקרוויל ועוד 3 סיפורים קצרים, שאחד מהם ממש מצוין - אגודת אדומי השיער.

מה הופך סיפר זה לנפלא ? הרי הסיפור אינו אלא סיפור מתח ואין בו דיוני עומק, מחשבות פילוסופיות, תיאורי טבע נפלאים ועוד ?

נכון. כאן בדיוק קסמו של הסיפור. הכל מפתיע - בכל עמוד יש חידושים, המתח מורגש ושפת הכתיבה (של התרגום) ברורה וקליטה. לאחר קריאת העמודים הראשונים נכנסים למוד המיוחד של ספר הבילוש הקלסי הזה ואי אפשר לעוזבו עד הסוף - עד שמגלים מי היה הרוצח, מיהו הכלב הנוראי ומה היה סופו של הכלב וסופו של הרוצח ואיך ניצל אחד מגיבורי הספר מידי הרוצח בשנייה האחרונה.

כמובן שמי שמפענח הכל הוא הבלש הדגול שרלוק הולמס - יציר דמיונו המופלג של הסופר. לבלש סייע עוזרו הטוב - הרופא ד"ר ווטסון. (לא לשכוח שארתור קונן דויל היה רופא.).

למי שרוצה סיכום ארוך של הסיפור יכול לקרוא זאת בויקיפדיה העברית. (די הפתיע אותי שהרשו בויקיפדיה העברית לסכם את כל הסיפור מתחילה ועד סוף די בפירוט). גם כל אחד מהסיפורים הקצרים שבספר זכה לערך בויקיפדיה העברית שבו הסיפור פשוט תומצת בהרחבה. וזהו. אין הרחבות נוספות.

כמובן שלא רצוי לקרוא את הסיכומים לפני קריאת הסיפורים - המתח הוא מרכיב חשוב בהנאה מסיפורי בלשים.

על ספר זה יש ערכי ויקיפדיה כ - 53 שפות. בערך האנגלי ובערך הגרמני (אחרי תרגום) טמונים אוצרות. (אני מניח שגם בשפות נוספות ניתן למצוא מטמונים). לדוגמא: שם יש תיאור ארוך ומעניין של הרקע והמקורות של הסיפור הגדול. שם כתוב מתי הסופר החליט לכתוב את הסיפור (כשחזר לביתו מדרום אפריקה - שם היה רופא מתנדב במלחמת הבורים השניה). שם כתוב שעד היום נוצרו יותר מ-20 עיבודי קולנוע וטלוויזיה לסיפור ועוד הרבה מאד עיבודי תיאטרון, מוזיקה ואפילו משחקי וידאו.

ובכמה נמכר דף בודד מקורי של הסיפור במכירה פומבית בשנת 2021 ? לא תאמינו - 423,000 דולר !



11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 4 חודשים)
קראתי אותו בילדותי, כשהייתי לבד בבית.
זה היה בשעת דמדומים, לא הצלחתי לנתק את עצמי מהספר למרות הפחד האיום שפחדתי. אני עוד זוכרת איך הרמתי לאט את עיני מהספר שסיימתי וכמעט הייתי משוכנעת שמבין הצללים תצא דמותו האיומה של הכלב (למרות שתמיד אהבתי כלבים ולא פחדתי מהם)
מאז אני לא קוראת ספרות אימה.

בקיצור - הספר הזה השפיע עלי ממש. אני חושבת שזו גדולתו של סופר - להצליח להכניס את הקורא ליקום שהוא בורא, באופן העמוק ביותר.






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ