ביקורת ספרותית על ג'סי והיפות שלו מאת סולה ריין
ספר בסדר

---

זה סיפור קצר שאפשר לקרוא באתר עברית בחינם, אז הציפיות שלי ממנו לא היו גבוהות.
ובכל זאת... קשה לי, מה אני אעשה, אני לא מבינה את הערך של סיפור כזה, זה היה ממש שיטחי.
יש כל כך הרבה דברים, שבתור קוראת לא יכול להיות לי אכפת מהם, כי לא הייתה את הבנייה שתגרום לי להרגיש שאכפת לי.

אם הייתי צריכה להחליט לפי הסיפור הקצר הזה, אם אני רוצה לקרוא ספר שלם על הזוג הזה, הייתי מחליטה שלא.
וכן יש דברים שנעשו פה טוב, יש איזושהי מתיקות וחמימות, ואפילו יש עלילת משנה - אבל זה כמו... זה הכול קל מדי, זה כמו סיפור ילדים, רק למבוגרים.
זה מאוד קשה לכתוב סיפור קצר כמו שצריך, ולגרום לו להרגיש מושלם זה כמעט בלתי אפשרי, כי זה כמעט כאילו חייב להקריב משהו.
כאן הקריבו בעיקר את התוכן, מבחינתי הייתה כאן עלילה ריקה והתאהבות חפוזה, ואיזה סיום מרגש שלא יכל לרגש קוראת כמוני שלא יכולה להיקשר לסיפור כזה שיטחי ולהתרגש מסוף כזה קל.

לא היה כאן שום דבר עבורי, לא לקחתי מזה כלום, מלבד אולי עוד חוויה של קריאת סיפור קצר ומחשבות על איך אני הייתי עושה את זה.

עזבו שגם ג'סי מתואר כאידיוט, והוא די דוחה, וזה כמעט כאילו חלק מהדמות שלו, להיות אידיוט אבל מקסים.
החלק הכי טוב בסיפור מבחינתי היה כשמישהו התחיל לקרוא לג'סי "חרא קטן".

הכול היה שיטחי, אפילו החיבור בין הדמויות, זה הרגיש מאוד למתבגרים.
אז אולי זה לא סיפור למבוגרים, כי זה סיפור קולג', והדמויות מאוד לא עמוקות או מיוחדות, אבל האווירה קלילה ונעימה.
כמו סיפור לפני השינה למתבגרות.

זהו.
אני נותנת לספר שלושה כוכבים כי זה מה שמרגיש לי שאני צריכה לתת לו.
הוא כן היה חמוד, אבל לא התחברתי לחמודיות הזאת, אני רק הייתי מסוגלת לזהות אותה ולשפוט את זה שאין פה מספיק בנייה וחיבור בין הדמויות כדי שיהיה לי אכפת.
גם תיאור המפגש הראשון בין הדמויות, היה נורא, והרגיש כפוי.
אני חושבת שחסר לספר הזה מקוריות, אבל כן היה פה גם קצת אופי, זה פשוט הרגיש לי יותר מדי אופי של דמויות, ולא אופי של בני אדם.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על ג'סי והיפות שלו