ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 במרץ, 2025
ע"י מירית
ע"י מירית
בין דפים מצהיבים ומהוהים של ביוגרפיה ישנה זו מצאתי כניסה למאה התשע עשרה באימפריה האוסטרו הונגרית שבה נולד תיאודור הרצל, חוזה המדינה, וביחוד מה זה להיות יהודי אז. עבורי, כמי שנולדה בישראל, באמת קשה לתפוס מה זה היה אומר להיות פעם יהודי, ממש לא מזמן, רק לפני 130 שנה. להיות עם זכויות מוגבלות בכל מקום, להתקל בשנאה כל הזמן, להתקל בהאשמות על כך שלא נטמעים בחברה, לקבל אמנציפציה ואז לקבל האשמות על כך שנטמעים בחברה ומשתלטים עליה, בקיצור להיות שק חבטות ושעיר לעזאזל.
הספר סוקר את חייו של הרצל ומתחיל מהולדתו בבודפשט למשפחה יהודית אמידה מתבוללת שחוגגת את חג המולד עם עץ אשוח ושאף פעם לא הולכת לבית כנסת, ממש ללא כל קשר ליהדות. הספר ממשיך עם נעוריו ,לאחר מעבר המשפחה לוינה, כלאומן גרמני ואפילו הייתי אומרת אוטו-אנטישמי, שכועס על היהודים שלא מתבוללים ומביאים על עצמם שנאה. וכמובן, בעת שהאנטישמיות עולה בכל אירופה וברחבי רוסיה, בעת משפט דרייפוס, הרצל משנה את כיוונו לחלוטין, ומבין לעומקה את הבעיה היהודית ומחליט לנסות לפתור את המצוקה של עמו.
בספר מובאים הרבה קטעים קצרים מיומניו של הרצל ואישים אחרים שממש מאפשרים להכנס לנבכי נפשו והיסורים שעבר בדרכו, כל האישים רבי המעלה שנפגש עימם, מאירופה ועד אסיה בנסיונו להשיג צ'ארטר לרעיון של שיבת ציון. ניתן למצוא בספר הרבה הקבלה של הרצל למשה רבנו, יציאת אירופה שכה ניסה לגרום לה, מול יציאת מצריים, כמה חבל שקרתה מאוחר מדי, כמה חבל שלא זכה לראותה.
אני יודעת שהוא נחשב כחוזה המדינה, אבל לאחר קריאת הספר אפשר גם לקרוא לו כחוזה השואה, מדבריו שהיו עשרות שנים לפני השואה הוא כבר הבין לאן האנטישמיות תגיע.
ספר חשוב, במיוחד בזמנינו.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי
(לפני 7 חודשים)
סטרנברג, קראתי די מזמן בספרו של שלמה אבינרי ("הרעיון הציוני לגווניו") כי לדעתו הרצל הוא דמות מרכזית בציונות בזכות שני דברים עיקריים -
היכולת לרכז ולארגן יחד את כל סניפי "חובבי ציון" לתנועה מאוחדת אחת (הקונגרס), והחשיבה שלו בגדול שאפשרה את הפריצה לדעת הקהל העולמית. |
|
מורי
(לפני 7 חודשים)
הוא לא רק קידם אותה. למעשה, המציא אותה.
|
|
מירית
(לפני 7 חודשים)
אני חושבת שהוא לא הגיע להישג מדיני, אבל לדעתי הוא כן יצר לראשונה תחושת אחדות של עם
שאלפי שנים היה מרוחק ומנותק מעצמו.הוא יצר לראשונה קונגרס שהכיל הרבה צירים יהודים מכל מיני מדינות. אני צריכה לקרוא עוד קצת לגבי התנועה הציונית, אבל אני חושבת שהוא מאוד קידם אותה ושם אותה על המפה בפני הרבה שליטים, ונתן אמונה לאנשים יהודים מדוכאים מכל מיני מדינות ש"אין זו אגדה". אולי הוא היווה יותר סמל לחלום הזה של שיבת ציון, מין משה\משיח, מאשר ממש תוצאות בשטח, קשה לכמת את החשיבות של זה.
|
|
strnbrg59
(לפני 7 חודשים)
חמישים שנה מאז שקראתי את זה, אני זוכר שאילון מתאר את הרצל כאדם תמהוני
וזה די עצבן אותי בזמנו אבל בעצם כמה הוא באמת השפיע על מהלך ההסטוריה? הרי תנועה ציונית כבר התקיימה שנים לפני שבאה לו ההברקה תוך כדי סיקור משפט דרייפוס, והכרזת בלפור הוכרזה בעיקר בזכות הקשרים של חיים וויצמן עם מדינאים בריטים שהגיעו בעצמם לרעיון הציוני דרך אמונתם הנוצרית.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת