ביקורת ספרותית על אגם הגעגועים מאת פאולינה סיימונס
ספר טוב

---

הרבה שנים לא קראתי ספרים של פאולינה סיימונס כי מאז פרש הברונזה הרגשתי שהיא לא הצליחה לשחזר את ההצלחה.
הספר הזה נפל לידיי בספריה כשהוא חדש ממש במקרה ובהחלטה של רגע אמרתי לעצמי אוקי בואי ננסה אותה שוב.

ספר של מעל 600 עמודים שסיימתי בחודש. אצלי זה נחשב מהר.
סיפורם של איזבל ופין מתחיל בנפרד. כל אחד ביבשת אחרת.
הוא מנהל בנק משגשג בבוסטון שהשפל הכלכלי בשנת 1929 פוגש אותו בשיא ההצלחה שלו.
איזבל היא אוקראינית שמנהלת חווה יחד עם משפחתה המורחבת אבל הקומוניסטים הסובייטים ממררים להם את החיים וגורמים להם בעצם לברוח ממולדתם.
איזבל מגיעה חסרת כל לבוסטון בדרך לא דרך וכך בעצם נפגשת עם פין. כמשרתת בביתו.

הרבה ספרים מתחילים טוב ולאט לאט עם ההתקדמות אני מורידה להם את הכוכבים בראש... אם זה בגלל העלילה שלא מתרוממת או הדמויות הלא אמינות וכו'
אבל פה קרה ההפך.
תחילת הספר הרגישה לי מסורבלת, עמוסת מידע כלכלי (של דמות אחת) ופוליטיקה חקלאית (של דמות אחרת).
היה לי קשה קצת להתחבר לדמויות ב 200 עמודים ראשונים. גם לאחר מכן היו שיחות בין הדמיות שהרגישו לי לא אמינות וחסרות פואנטה.
בגלל שאני עקשנית בלסיים כמעט כל ספר שאני מתחילה אני התעקשתי לסיים גם את זה ואני שמחה שכך עשיתי.
אחרי יותר מחצי ספר דברים התחברו. דמויות התעצבו ועלילות התפתחו.
לאט לאט הקשר בין פין לאיזבל קיבל עומק וגם הגיון .
התהליך האיטי (לעיתים איטי מידי!) נשא פירות והחיבור העמוק בניהם נכנס ללב הקורא עד שממש כבר רוצים להעביר עוד ועוד עמודים כדי לקדם את הקשר בניהם :-)

גם סוף הסיפור היה מפתיע ובעל טוויסט שלא ראיתי מגיע וזה בכלל חיזק לי את ההרגשה שטוב שהתעקשתי לסיים אותו. חציו השני הרבה יותר טוב מחציו הראשון והטעם המתוק נשאר בסוף וכך אט אט הספר הגיע ל 4 כוכבים מלאים

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על אגם הגעגועים