ביקורת ספרותית על מרובע גותי מאת מרי שלי
ספר לא משהו

---

את הספר הדקיק הזה, 4 סיפורים קצרים, התחלתי לקרוא לפני כמעט חודשיים. קראתי את שלושת הסיפורים הראשונים תוך יום ואז החיים נתקעו בדרך ביני לבין הסיפור הרביעי, עד לפני כמה ימים.. ועכשיו ריעננתי את זכרוני בעלעול בסיפורים האחרים לפני כתיבת הביקורת הזו.
רוצה להגיד; הרשמים שתקראו כאן הם לא הכי רעננים ואידאליים, so with that in mind, דעותיי על הסיפורים:

הסיפור הראשון, "גלגול", הוא כנראה הכי פחות אהוב עליי באוסף. הוא עוסק באציל יהיר, גאוותן והולל שמנסה לחטוף את ארוסתו אחרי שאביה דרש ממנו למתן את הפזרנות הכספית שלו אם הוא רוצה להתחתן איתה, וכשהוא יוצא מהכלא לגלות, מעורבות על טבעית נכנסת לתמונה.
זה סיפור פאוסטיאני די פשוט שקל מאוד לנחש את כל מה שיקרה בו, אבל מלא בלשון מליצית מוגזמת ופתטית שגורמת לקריאה להרגיש מסורבלת ומשמימה יחסית, אפילו בטקסט קצר כל כך.

הסיפור השני, "בן התמותה הנצחי" הוא בקלות הטוב ביותר באוסף הזה.
הסיפור עוסק בשולייה של קורנליוס אגריפה, אחד האנשים הכי מרתקים שחיו ברנסאנס, והרנסאנס לא היה דל באנשים מרתקים. מי שלא מכיר, אגריפה עסק במיסטיקה, אזוטריקה, אלכימיה, רפואה ועוד המון דברים.. אפשר להגיד שהוא היה דמות גותית למהדרין.
בכ"מ, בסיפור הזה אגריפה רוקח שיקוי לחיי נצח, והשולייה שלו שותה אותו, ללא ידיעתו של אגריפה.. הקונספט מגניב, וגם הכתיבה נהדרת; המליציות של מרי שלי עובדת כאן, לאור הנושא המאוד דרמטי ומסתורי, והסיפור מעורר הרבה מחשבות על המשמעות של הסופיות בחיינו.
מה שכן, אני חייב לכעוס קצת הרבה על שלי שהסיפור נגמר בקליף האנגר מטורף. לא אספיילר, אבל הסוף של הסיפור מרגיש יותר כמו התחלה של רומן עבה כרס.
לדעתי הקונספט של הסיפור הזה היה ראוי להרבה הרבה יותר מאשר סיפור קצר. כבר כתבתי בביקורותיי כאן לא מעט המלצות ליקירי מייק פלנגן, אוסיף את זו לרשימה: מייק אחיקר מפז, אם אתה קורא את זה, תלך לנטפליקס ותעשה מיני סדרה על בסיס "בן התמותה הנצחי"! זה ממש מתחנן לעיבוד טלוויזיוני שלך!

הסיפור השלישי, "החלום", הוא עוד סיפור אהבה מלא מליציות ופתטיות.
הפעם הוא עוסק ברומן בין זוג צעיר שהיה משני צידי המתרס במלחמות הדת בצרפת. מלחמות הדת הצרפתיות, למי שלא מכיר, הן דאעש של תקופת הרפורמציה. המשפחה של האביר הצעיר קטלה את המשפחה של האצילה הצעירה, והיא קרועה בין הנאמנות למשפחתה המתה לבין אהבתה לאביר.
המלך הצרפתי שמייצב את המדינה אחרי מלחמות הדת נוסע לאצילה הזו כדי ללחוץ עליה להתחתן בשביל להשיב יציבות לנחלה המשפחתית שלה, אז היא נעזרת בכוח על טבעי כדי להגיע להחלטה בעניין.
הרקע ההיסטורי הוופך את זה למעניין עבורי, כי אני אוהב את תקופת מלחמות הדת בצרפת (מי שמתעניין גם כן: יש סרט נהדר על מלחמות הדת בשם "המלכה מרגו". גם המלך מהסיפור הזה מופיע שם.), ותיאורי התקופה בסיפור הזה די מעניינים, אבל אי אפשר להגיד שיש יותר מדי מתח עלילתי ושסיפור האהבה לא מוגזם מדי לבליעה ברגעים מסוימים.

הסיפור הרביעי, "הנערה הבלתי נראית", הוא השני הגרוע ביותר כאן. העל טבעי בסיפור הזה קלוש אם בכלל ונותר סיפור אהבה בנאלי על שני אוהבים שמורחקים אחד מהשני בגלל פטריארך (תמה שמאוד חוזרת על עצמה בכל הסיפורים כאן, אני חייב להגיד..) ומעבר לזה אני לא יכול לכתוב יותר מדי כי זה יהיה ספוילר. הסיפור די מגלה את עצמו מהסוף להתחלה, שזה כן שומר עניין במהלך הקריאה, אבל לאחריה אתה מרגיש שזמנך בוזבז.

גזר דין: ממליץ על "בן התמותה הנצחי", לא על שאר הסיפורים. אני מקווה ש"פרנקנשטיין" כתוב יותר טוב..

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על מרובע גותי