ביקורת ספרותית על חיים מת מאת דקל אייזן
ספר טוב

---

בזמן האחרון יוצא לי לקרוא הרבה ספרים, קצת אסקפיזם מהחדשות, קצת בגלל שהחגים ואין משהו לעשות חוץ מלקרוא ספרים, או שלא חשתי בטוב.
אז ניגשתי לספר הנ''ל אחרי שראיתי פוסט בפייסבוק על הספר והעלילה ממש התלהבתי, הסופר ביקש להמליץ לקרוא אותו ומי מוכן להתנדב לכתוב ביקורת. התנדבתי מיד הסיפור נראה לי מעניין, ואכן לא טעיתי, אחרי עיכובים בדואר, לא יודעת אם בגלל המלחמה, ניגשתי וקראתי. הסיפור מגולל את סיפורה של חבורה שגרה בפתח תקווה כולם משום מה מוזכרים בשמות המשפחה שלהם(כנראה כי כולם היו חברי ילדות/ צבא) ארז קרמר, בני(קרן) יוסי קסלמ ואסף וצימרמן והכוכב האחרון חיים שלף שנהרג במלחמה ב2006, ומשום מה נהפך להיות המספר בספר הזה, כך נגלה לי בהמשך הקריאה. אחרי שחיים שלף נהרג במלחמה, אריאלה שלף מבקשת מבני(שהוא במאי יוצר סרטים מחונן)ליצור סרט על בנה שנהרג, סרט הנצחה ושם מתחיל הסיפור שלנו, כל הקבוצה נפגשת מחדשת. הרגשתי בוייב, אווירה צבאית, משפחתית וחברותית. כשקראתי את הספר נזכרתי בספר בשבילה גיבורים עפים, הזכיר לי את העלילה. ולא יכולתיח שלא לתהות האם קרמר הוא מן אנטיתזה לדמות אחרת בסדרה בשם סיינפלד היה לו שכן שקראו לו סיינפלד, ועוד איזכורים שונים שהזכירו לי גם את הסידרה חברים. אני מודה שהספר היה שונה בנוף מספרים אחרים שהכרתי אבל מאוד התחברתי לספר, במיוחד אהבתי את הדמות המוצגת המספרת שהוא חיים המת שמספר על החיים של חבריו לאחר שהוא מת, הרי זה לא הגיוני, שיש בו משהו רוחני. בנוסף לכך הדמות של איה, היא הדמות הגיבורה הראשית שאהבתי מאוד. מאוד התחברתי אליה, בייחוד שהספר מדבר על תקופת שנות ה2000 המוקדמות לאחר לבנון השנייה, אז הייתי קרובה לגיל 15-16 והייתי בערך בגילה של הדמות, איה היא אחות של חיים שלף שנהרג במלחמה, מאוד הזדהיתי עם דמותה בסיפור, חשתי אמפתיה אליה, למרות שהחברות של הגברים הייתה מיוחדת, גם דמויות הנשים הוסיפו מאוד לעלילה, אבל איה היא הדמות שכבשה את ליבה ברגע שהיא נכנסה, אהבתי את מה שהיא משדרת, רק חיכיתי לראות מה יקרה לה במהלך הפרקים. הבדידות שהיא חשה בתור אחות שכולה, גם במשפחה שלא רואים אותה, אלא רק את השכול על אחיה, ועל אהבות נכזבות(לא אפרט יותר נא לקרוא)
ספר מעניין ומרגש שיכול לשפוך אור גם קצת על המלחמה, קצת על שכול ועל חברות של בני 20-30, הדבר היחיד שהפריע לי בו, שהוא היה בהתחלה מאוד מדובלל עם הרבה דמויות, לאחר מכן לאחר כמה ימים הצלחתי להבין מה היא כל דמות, למשל הדמות של צימרמן פחות הייתה מורגשת לי , וקרן שהרגישה לי שהיא האם המאספת פחות בלטה לי. ספר מעניין בהחלט שווה קריאה.
וגם שווה לעשות על זה סרט, מי יודע אולי עליתי על רעיון, מועדים לשמחה.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על חיים מת