אם כבר התחלתי בביקורות על נושאי "כישוף" החלטתי לכתוב גם על הספר הזה שחרשתי עליו במשך שנים.
אחת התופעות של החרם היא חלומות חזרתיים, סוג של סיוטים שעוסקים סביב סיטואציות שאת לא זוכרת במודע.
היו לי תקופות שלמות שכל יום הייתי חולמת את אותו חלום שבו אני נמצאת בבית ספר ענק עם מלא קומות מדרגות ויציאות, אני הולכת לאיבוד ועד שאני מוצאת - ילדים חוסמים לי את הדרך...
בסוף החלום יש ילדה אחת עם שיער דבש שמתחלף לבלונדיני והיא נוסעת במריצה משום מה, אבל היא בחופש, היא כבר בחוץ.
אני זוכרת שמאז כיתה ה' חלמתי להשתחרר מבית הספר, וניסיתי בכל מיני שיטות.
עיקר הבעיה הייתה ההסעות, ולכן בבתי ספר מושביים וקיבוציים בתקופה ההיא כולם היו הולכים לאותו בית ספר מא' עד י"ב. הייתה נוקשות מאוד גדולה שעיצבה את האופי בשנים המעצבות של הילדות וגיל ההתבגרות.
פחות היה אפשר ללכת עם החלומות שלך ועם האהבות שלך, הבחירה היחידה הייתה במגמות - אבל גם שם לא באמת הייתה בחירה, הייתה הסללה סמויה.
אבל מה שכן היה זה כמה אנשים טובים, למשל הילדה שנתנה לי את הספר הזה ליום ההולדת ויכולתי לדבר איתה על מה שקורה שם, למרות שלא היינו ממש חברות, אבל היא הבינה שקשה לי לדבר ושמציקים לי ובניגוד להרבה אנשים ובעיקר מורים - היה לה לב לראות מה המורים לא טורחים לתת ואיפה הם מתנערים מאחריות, והיא פשוט הייתה מתעניינת ומפרגנת, יושבת בשולחן לידי, עוזרת לי לדבר עם אנשים מחוץ לבית הספר (הייתה לי חרדה חברתית), מקימה את האוהל לידי בטיולים שנתיים וכאלה דברים.
נזכרתי בה בעקבות הטור של אורנה ננר בלאישה על אוהלים בחופי הצפון, כי הייתה לי בעיה בטיולים שנתיים וכאלה, התביישתי מהילדים המקובלים בשכבה. לפעמים שילמתי על זה מחיר בבריאות. הכול כדי לא להגיד שלא נותנים לי לישון במקום טוב ואני מתקררת למשל... היה איזה טיול שפשוט לא יכולתי לישון דקה בלילה, כי הזיזו אותי מקובלים שהם המחליטים איפה לישון. זו הייתה תקופה אחרת, החיים היו הרבה יותר פשוטים, אבל גם הביישנות הייתה הרבה יותר גדולה. לא יודעת אם טוב יותר אז או היום, סביר שהיום. וזה לא שהכול היה רע בעבר, אבל החלומות משום מה ממשיכים לשחזר את החוויה הזו של חוסר האונים, וכל מה שאתה רוצה כנער זה לשמוע שלעוד אנשים יש חלומות כאלה.
בסופו של דבר אפילו את העבודת גמר שלי בתנ"ך הקדשתי לנושא החלומות, כי זה כל מה שיכולתי לחשוב עליו. כשאתה שם בתוך הטראומה של ללכת יום יום למקום שכל כך לא מתאים לך ואתה מחפש משהו להיאחז בו, ובשבילי זה היה לתעל את הכול לכתיבה, ואני מניחה שהרבה סימנייתים הגיעו לכתיבה ממקום דומה.
מקצוע הכתיבה בחר אותי וזה אף פעם לא היה החלום שלי, אבל ככה זה, הבנתי שזה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות ושגם אחרים נהנים ממנו.
אז יש כמה ציטוטים שקשורים לחלומות על בית ספר, שמשתחזרים לי עקב השביתה וכל הדיבורים האלה על התיכונים:
"חלימה על בית ספר מרמזת על חרדות מפני כישלון. אם חולם את החלום אדם מבוגר, החלום מרמז על תסכול ותחושה של החמצה וכישלון.
אם חולם אדם צעיר על בית ספר, סימן כי הוא מתחמק מאחריות".
"צבע צהוב - מרמז לציפיות גבוהות"
"ללכת לאיבוד - רמז לתסכול ומבוכה, בלבול ואי נחת בחיים בכלל, אך בפרט בשל מערכת יחסים על רקע רומנטי שבה מעורב החולם."
"מחסום - חלום על מחסום מנבא תקופה טובה: החולם יזכה בקידום בעבודה ויצליח להשיג את מטרותיו."
"חופש - מרמז כי חייו של החולם עומדים להשתנות לטובה - להיות רגועים ושלווים."
מאחלת לכם חלומות רגועים ושלווים וממש ממליצה לקנות את הספר
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
