ביקורת ספרותית על ככלות הכול - הדשא הגדול # מאת דויד ברגלסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 ביולי, 2024
ע"י משה


נהנתי לגלות עוד סופר יידיש מתחילת המאה ה-20 שלא הכרתי. הספר מורכב מרומן אחד מרכזי בן 200ע"מ ועוד 9 סיפורים קצרים בני כ-10ע"מ כ"א.
כתיבתו של ברגלסון מושפעת מ"שלשת הגדולים" של דורו: מנדלי מוכר ספרים, ביאליק ושלום עליכם.

הרומן "ככלות הכל" המכיל את רוב הספר מספר את סיפורה של מירל שגדלה במשפחה ממעמד בינוני, אך מכיוון שאביה חולה המשפחה ירדה מנכסיה ונכנסה לחובות. מירל היא אישה יפה שמשודכת לבעל ממשפחה עשירה, היא אישה מאוד מלנכולית ונראה כי איננה סובלת את חברתו של אף אדם כולל את עצמה. כלפי בעלה שאוהב אותה אהבת נפש היא מגלה יחס של בוז מהול בחמלה, יחסה לאביה מורכב ולמרות שהיה אב אוהב היא יוצאת מהבית בהזדמנות הראשונה ולא שבה, אפילו לא ללויתו של האב. מירל מצטיירת כאישה כפויית טובה ואגואיסטית, אך ברגלסון משרטט את דמותה בצורה מורכבת יותר ומתוך התנהגותה לא ברור חד משמעית אם היא אגואיסטית או טיפוס מלא יגון עצמי ובעיות נפשיות. ברגלסון מטיב לחדור לנפש האדם והוא לוקח מאפיינים סיפוריים שונים ומשתמש בהם כדי להעצים מצבי רוח או יחסים בן בני אדם. לדוגמא כשמירל מסתובבת עם ידיד ברחוב ומפנה לו כתף קרה ולא רוצה לדבר עימו מזג האוויר הופך קר וסוער והשמיים אפורים וכועסים ומדמים את שמירל מרגישה כלפי ידידה.
קצב האירועים בסיפור איטי ומביא למחשבות על פשר החיים ותכליתם ויוצר אווירה מלנכולית המתאימה לאופי הדמויות.
הסיפורים הקצרים מהנים מאוד ברובם.

דויד ברגלסון (1884-1952) הוצא להורג יחד עם חבריו מ"הוועד היהודי האנטי פשיסטי" במסגרת אחד ממסעות הטיהור של סטלין. זמן קצר לאחר מותו של סטלין טוהרו הנרצחים מאשמת השווא שהאשימו אותם. במסגרת ניקוי שמו של ברגלסון יצא ברוסיה ספר ממבחר יצירותיו בשנים 1907-1946 שכלל 16 מיצירותיו. הספר הזה כולל 10 מיצירות אלו שתורגמו נהדר על-ידי כלת פרס המצוינות בתרגום ספרותי של משרד התרבות ופרס מפעל חיים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש בלהה רובינשטיין.
בנו היחיד של דוד ברגלסון שמו לוי (לב) ברגלסון (1918-2014) היה פרופסור לביוכימיה וחבר האקדמיה הרוסית למדעים וחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1991 עלה לב לישראל ביחד עם אשתו. מדינת ישראל הכירה בלב ברגלסון ואשתו כאסירי ציון.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
המורה יעלה (לפני שנה ו-1 חודשים)
מעניין שלוי חקר בעיקר את תחום הליפידים, השומן המבודד את קרום התא, ומגן בפני טמפרטורת קור קיצונית.
כי הקור והבדידות משתקפים בדמותה של מירל, אי רצונה או רצונם של אחרים להתערבב, אך עם זאת הנהייה של כל הדמויות אחריה, מי בטוב ומי ברע, אך זה מסוג הדברים שאנשים עושים כדי להישרד מפי הקור.
אם כך, להקדיש את חייך לחקר שומן מבודד ולא לנהות אחרי נסיכת הכפור, זו החלטה די אמיצה.
דן סתיו (לפני שנה ו-1 חודשים)
משה סקירה מעניינת מאד. תודה. התרשמתי במיוחד ממה שכתבת אודות יכולתו של הסופר להציג בצורה מורכבת את דמותה של מירל. בעקבות מה שכתבתי חיפשתי מידע עליו באינטרנט ונראה שגם הוא גדל במשפחה אמידה שאיבדה את נכסיה בפוגרומים הלאומניים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ