ביקורת ספרותית על תפילת הנזיר מאת אסתר שטרייט-וורצל
ספר מעולה

---

3 פעמים בחיי קראתי את הספר המופלא הזה. פעם ראשונה בחטיבה, פעם שניה בתיכון ובפעם האחרונה לפני מספר שנים, לאחר שרכשתי אותו (ולצערי איבדתי אותו).
עכשיו, בגיל 36, אני קוראת אותו שוב.
יש סיפורים שחוצים את הזמן והמרחב ונוגעים ישר בלב וברגשות הכי עמוקים.

זה סיפור על אהבה יפה ומרגשת. על רבקה האמיצה, שזוכרת את עצמה ומנסה להשתלב בעולם לא לה, אך מבלי לאבד את זהותה, ועל סבסטיאן יפה התואר, בעל הנפש הרגישה, בכלוא בידי ציפורניה של דת אחרת... בידי עולם המבקש לעקור את זהותו.
בעולם הזה, במנזר הנוצרי נפגשים לראשונה נער יהודי בשם סבסטיאן ונערה יהודיה בשם רבקה.
היא נשלחה לשם על ידי הוריה היהודיים כדי לקבל חינוך איכותי, והוא הגיע לשם לאחר תלאות רבות, נושא עימו סיפור עצוב וכואב במיוחד.

הסיפור של רבקה וסבסטיאן הוא סיפור של כולנו, כולנו- לא רק אותם אנשים בני דת משה שחיים על פני האדמה, אלא של אלה שחיו כאן לפנינו ויחיו גם אחרינו.
הוא מספר על געגוע, כאב, מלחמות באדם ומלחמה על זהותו של אדם- הסביבה מנסה לגרום לו לשכוח מי הוא, אך ליבו פועם לא רק בעבורו, אלא גם בעבור דם אבותיו ואחיו...דמו ונפשו של סבסטאין מחפשים את הסדק הצר שדרכו יוכלו לפרוץ ולזעוק את האמת: אל תשכח מי אתה, זכור את אשר עשה לך עמלק, זכור את אשר עשו לך מסעות הצלב, האוייב הנאצי, וראה את אשר עושה לך האוויב החמקמק מכולם- זה שהציל את גופך אך מבקש להשמיד את זהותך.

אני ממליצה בחום על הספר... יש ספרים שחוזרים אליהם שוב ושוב ושוב וזה ללא ספק אחד מהם.
הוא משלב בתוכו דרמה, מתח, מאבק על זהות, ואהבה גדולה מאוד.

» ביקורות נוספות של יעל הלפרין
» ביקורות נוספות על תפילת הנזיר