“כפי שכתבתי כבר לא פעם, אני מאוד אוהב ביוגרפיות ועוד יותר אוטוביוגרפיות! וכך כשנפל הספר הזה לידיי התחלתי לקרוא בו והתקשיתי להפסיק... מדובר פה בשלושה ספרים שיצאו בזמנו כל אחד בנפרד בדנמרק; ספרים של משוררת ידועה שם; ספרים בשם "ילדות" "נערות" ו"גיפט" שהוא שם דו-משמעי שאחת ממשמעויותיו היא סמים... מה שמעניין הוא, ששלושתם מאוד הצליחו גם כשיצאו בנפרד! אבל כאן בארץ איחדו אותם לספר אחד, כי כולם בעצם אותה אוטוביוגרפיה של המשוררת... מה שמאוד מצא-חן בעיניי היא קודם כל העובדה שהכותבת איננה מסתירה בכלל את הצדדים הפחות נעימים שלה! ואיננה מנסה לפאר את עצמה. ואכן התמונה המתקבלת מאישיותה איננה מחמיאה לה כלל. למעשה היא מציגה אותה ממש באור שלילי! היא גדלה בשכונת-עוני בקופנהגן והאמת היא שזה די מדהים לקרוא על העוני שבו היא גדלה כשכל קניה ולו הזעירה ביותר צריכה להיבדק האם היא אפשרית. אביה לפעמים עבד ולפעמים היה מובטל וכשגדלה הסתמכו הוריה עליה שתעזור להם לשלם את שכר הדירה וכך יצא שהיא עבדה בעבודות שונות ומשונות, בשכר זעום ובו-בזמן כתבה שירים וכשהגיעה ההזדמנות שבה פגשה סופר מבוגר ממנה בשנים רבות אבל עשיר (לעומתה) התחתנה איתו ממש ללא נקיפות מצפון וידעה לנצל אותו היטב על מנת לפרסם ולהתפרסם מאוחר יותר נטשה אותו למען מאהב צעיר שהתחתנה איתו וילדה לו בן וגם אותו נטשה למען רופא צעיר שלא אהבה אותו באמת אבל הזריק לה סמים עד כדי כך שהפכה לנרקומנית אמיתית! ואת כל זה היא מספרת בצורה אגבית למדיי... דיטלבסן המשוררת סיימה את חייה בהתאבדות ויש לי הרגשה שלסמים יש קשר הדוק לכך. על כל פנים הספר לדעתי ממש מרתק ואני ממליץ עליו מאוד!”

“כפי שכתבתי כבר לא פעם, אני מאוד אוהב ביוגרפיות ועוד יותר אוטוביוגרפיות! וכך כשנפל הספר הזה לידיי התחלתי לקרוא בו והתקשיתי להפסיק... מדובר פה בשלושה ספרים שיצאו בזמנו כל אחד בנפרד בדנמרק; ספרים של משוררת ידועה שם; ספרים בשם "ילדות" "נערות" ו"גיפט" שהוא שם דו-משמעי שאחת ממשמעויותיו היא סמים... מה שמעניין הוא, ששלושתם מאוד הצליחו גם כשיצאו בנפרד! אבל כאן בארץ איחדו אותם לספר אחד, כי כולם בעצם אותה אוטוביוגרפיה של המשוררת... מה שמאוד מצא-חן בעיניי היא קודם כל העובדה שהכותבת איננה מסתירה בכלל את הצדדים הפחות נעימים שלה! ואיננה מנסה לפאר את עצמה. ואכן התמונה המתקבלת מאישיותה איננה מחמיאה לה כלל. למעשה היא מציגה אותה ממש באור שלילי! היא גדלה בשכונת-עוני בקופנהגן והאמת היא שזה די מדהים לקרוא על העוני שבו היא גדלה כשכל קניה ולו הזעירה ביותר צריכה להיבדק האם היא אפשרית. אביה לפעמים עבד ולפעמים היה מובטל וכשגדלה הסתמכו הוריה עליה שתעזור להם לשלם את שכר הדירה וכך יצא שהיא עבדה בעבודות שונות ומשונות, בשכר זעום ובו-בזמן כתבה שירים וכשהגיעה ההזדמנות שבה פגשה סופר מבוגר ממנה בשנים רבות אבל עשיר (לעומתה) התחתנה איתו ממש ללא נקיפות מצפון וידעה לנצל אותו היטב על מנת לפרסם ולהתפרסם מאוחר יותר נטשה אותו למען מאהב צעיר שהתחתנה איתו וילדה לו בן וגם אותו נטשה למען רופא צעיר שלא אהבה אותו באמת אבל הזריק לה סמים עד כדי כך שהפכה לנרקומנית אמיתית! ואת כל זה היא מספרת בצורה אגבית למדיי... דיטלבסן המשוררת סיימה את חייה בהתאבדות ויש לי הרגשה שלסמים יש קשר הדוק לכך. על כל פנים הספר לדעתי ממש מרתק ואני ממליץ עליו מאוד!”