ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 ביוני, 2024
ע"י דנה
ע"י דנה
״מוות בחווה״-פיטר ג׳יימס
הוצאת אולימפוס
587 דף
איך שהתגעגעתי לרב פקד רוי גרייס. אני איתו יד ביד מאז הספר הראשון.
מחכה בכל פעם שיגיע ספר חדש במעלליו של רוי גרייס.
ובכל פעם לוקח לי זמן רב ללטף את הספר עד שאני קוראת אותו.
אז נתחיל?!
ראשית, הפעם מסופר על נושא מאד רגיש אצלי וזה סחר בלתי חוקי לכלבים.
לקיחת גורים ולא לתת להם מספיק אוכל או מקום סטרילי שיוכלו להתחזק.
שלא לדבר על הנקבות שמרביעים אותן באונס עם זכר אחר.
הסיפור מתחיל מזוג נחמד שגר בחוות אולד הומסטד, טים ושרון ראדל, עם ילדים שכלבתם האהובה והכלב בולדוגים צרפתי כחול שהמליטו גורים מקסימים והיו שווים 3000 פאונד כל אחד. מה שיעזור להם כספית.
אולם, באישון לילה הגיעו 4 שודדים לחטוף את כל הכלבים ורצחו את טים שניסה למנוע מהם לקחת את הכלבים.
הכל מתחיל מבצע כסף שאפשר לעשות על קניית גורים.
מכאן, רוי גרייס שאוהב כלבים, ויש לו את המפרי האהוב, כלב מעורב עם לברדור שהיה של קלואי.
רוי מתחיל לחקור.
הוא חי עם קלואי, שכבר התקדמה והיא מנהלת חדר המתים, ועם בנם נואה בן השלוש ותינוקת חדשה בת שנה וקצת בשם מולי. חיים טובים.
בינתיים, קייטי וכריס פיירפקס קונים גורה לבתם בלובל הקטנה שהגיעה אליהם אחרי נסיונות להכנס להריון שנים והם נכנסו להריון מפתיע. בתם היא כל עולמם. אולם הם קנו את מוס, גורה מהממת מגנב כלבים שאחת הגורות האחרות שם נשכה את בלובל.
בין לבין יש את גקו, מריון בשמו האמיתי, בחור נמוך ומכוער שעוסק בחטיפת כלבים לפי דרישות הבוס שלו. הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר ואולי הוא בכלל לא בקלמר, יש לו חברה חצי עיוורת בשם אליוורה שחושבת שהוא בחור טוב שעובד בעמותה להצלת כלבים.
לא חשבתי שאצליח לקרוא 588 דפים ביומיים, אבל פיטר ג׳יימס יודע איך לגרום לי לשבת ולקרוא (כמעט) ללא הפסקה.
אני נהנית מהספרים שלו עם רוי גרייס והעלילה הפעם, לא הורידה מהרצון לקרוא, אפילו כשזה נושא מאד רגיש אצלי. התעללות בכלבים.
אז אין כאן התעללות מסופרת בכבדות, אלא רק שבריר.
כאן מובא הסיפור על רוי גרייס (שאי אפשר לא לאהוב אותו ואת קליאו אשתו) והמשטרה שנלחמת במסחר הבלתי חוקי בכלבים.
מומלץ!!!! בטח שמומלץ ובעיקר לאוהבי רוי גרייס!!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני שנה ו-2 חודשים)
קניתי עכשיו. (בנוסף לעוד 12 ספרים. יום אחרון לשבוע הספר, לא?)
אני באמצע וזה מרתק, למרות שכלבים הם לא כוס התה שלי (גם לא חתולים ולא חיות בכלל (כשמתעללים בחיות זה חמור בעיני מאוד) אבל יש גם ילדה חולה וזה יותר עצוב בעיני. וחוץ מזה, קליאו ולא קלואי.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת