באחת מהנסיעות שלי למכתש רמון של אוגוסט בעקבות מטרי הכוכבים השנתיים, נתקלתי בתמונה מוזרה, נחבאת אל הכלים, שגורמת מיד לתמוה אם מישהו אחר עוד נתקל בה ומה הוא חשב עליה. החניתי את הרכב מאחורי תלולית עפר, הרחק מאין רואה, והרחקתי את האוהל שבו שיכנתי את עצמי ואת החבר החמור של מעיני כל רואה. והנה, בין כבלי החשמל שחרצו את השטח של המכתש ממזרח למערב, אני מבחין במונולית בגוני סגול-ירוק (שמזכיר לי שהטוב כבר לא רחוק, הוא כבר לא רחוק..), ועליו חרוצות אותיות קידוש לבנה: "הצילני נא."
צילמתי את התמונה (לצערי היא נמחקה מהכונן הקשיח שלי לפני כמה שנים). אבל לעזאזל, זה גרם לי לאבד את העשתונות לכמה דקות. והחבר החמור שלי, אומר לי: "זה בטוח מישהו מהזמן של יעקב אבינו."
והנה, מייקל קרייטון. כן, ההוא ההוא מפארק היורה. מגיע לכאן בחליפת אבירים כדי להפחיד אותנו לא עם חיות טרף ארורות, אלא עם... אבירים? עלילה א-לינארית שהופכת ל... עלילה לינארית? בחייאת, קרייטון, ציפיתי ממך לקצת יותר. איך הצלחת להרוס מסע בזמן לתקופה מרתקת עם עלילה כל כך... יבשושית?
אבל לפחות זה גרם לי לתהות -
"הצילני נא" -
מסע בזמן חי ובועט (וכנראה בצורה יותר מוצלחת מהחמור שלי).

ספר סוחף. נפלא!! האיור על העטיפה נראה מעט ארכאי, אך הכתיבה של קרייטון זורמת, מותחת, מאתגרת ומרגשת כמו בספריו הקודמים. ניתן לראות מבין השורות שהספר כתוב בצורה דומה לתסריט...
הספר לוקח אותך את הגיבורי הספר ואותנו הקוראים למסע היסטורי למקום וזמן שהתקיימו אי אז בימי הביניים באירופה. רומן היסטורי, שכמו ברוב ספריו הוא (קרייטון)מעלה שאלות לגבי השימוש בטכנולוגיה חדשה שטרם נחקרה עד הסוף...

ספר מעניין עלילה מרתקת!
הספר מנסה מאוד לבדל את עצמו מספרים אחרים כדוגמתו ורוב הזמן גם מצליח.
ניכר שהסופר באמת מקווה שיום אחד, וספרו יהיה בראש רשימת מנבאי העתיד.
המחבר נוטל לעצמו חירויות בנוגע לעיצוב העבר ורוב הזמן גם העתיד,
רק שבעוד והעתיד יוכיח אם צדק, את ההיסטוריה אי אפשר לשנות!
לפחות עכשיו..

ספר מתוק וקליל שמתאר חזרה בזמן של מספר סטודנטים להסטוריה לימי הביניים בצרפת. מייקל קרייטון הוא בצדק אחד מטובי הספרות הפופולרית של שנות השמונים והתשעים, כותב קליל, קולח , מלא באירועים. דמויות שמזדהים איתם, אירועים שמצפים להם כל הספר ואז ברגע האחרון קורים, קצת פרטים טכנים אבל ממש מעט כדי לא ללהכביד על הקורא ובעיקר סיפור טוב שקצת מנסה להצית את הדמיון.

לא מתקרב ברמתו ל"ספר יום הדין" המעולה של קוני ויליס שגם כן עוסק בחזרה בזמן לימי הביניים , אך גם לא אפל כמוהו.

מוצלח מאד.
כחובב של תורת הקוואנטים, הרעיונות המוצגים בספר
מעניינים מאד, אבל מעט לא הגיוניים.
(איך אמורים לכווץ אדם לגודל כזה?).

בקיצור, שווה!

ספר מעניין ומרתק על מסע בזמן !!!
בקיצור . . .
קו הזמן = חבל על הזמן ( מבחינה חיובית כמובן )