ביקורת ספרותית על מלכוד 67 - הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת את ישראל מאת מיכה גודמן
ספר בסדר

---

בספרו "מלכוד 67" (הוצאת דביר, 2017) ניסה הד"ר מיכה גודמן ראש מדרשת "עין פרת — המדרשה באלון" לבחון המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון שמטלטלת את ישראל מאז כיבוש\ שחרור השטחים ביהודה ושומרון במלחמת ששת הימים (1967). לטענת גודמן, כתוצאה מהטלטלות שעברה ישראל ב–50 השנים שחלפו מאז, הפך השיח הציבורי הישראלי לכזה שבו "הימין החדש והשמאל החדש הם מעין תמונת ראי. השמאל החדש כבר לא טוען שהנסיגה תביא שלום, אלא שהמשך הנוכחות בשטחים יביא לקטסטרופה; הימין החדש כבר לא טוען שהמשך הישיבה בשטחים יביא לגאולה, אלא שהנסיגה מהם תביא לקטסטרופה" (עמוד 60). מצב זה שבו לא מתקיים שיח אמיתי וכן על אחת המחלוקות הקשות ביותר שהיו כאן מוגדר על־ידי המחבר כמלכוד. מטרתו של המחבר אם כן, צנועה. הוא מציע שלא לפתור את הבעיה אלא לצאת מהמלכוד במטרה להבריא את השיח הישראלי.

אבל, כפי שציין במאמרו המדויק ב"הארץ" ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, הסימטריה שיוצר גודמן בין טיעוני הימין לאלו של השמאל, על־פיה "מתברר שכולם צודקים. ומכיוון שכולם צודקים, כולם ממולכדים" (עמוד 111), אינה קיימת במציאות. ברק דחה את טענת הסימטריה הזו מכל וכל. לדבריו, "המזרח התיכון הוא סביבה קשה והאיומים קיימים. אולם ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור, והסימטריה הזו שגודמן מתאר איננה קיימת. הוא משווה בין איום קיומי ודאי על עתיד המפעל הציוני לסיכונים טכניים צבאיים (התייצבות כוח עוין ממערב לירדן בעתיד או טילים וטרור מבחוץ או מבפנים בטווח המיידי), שאף על פי שאסור לזלזל באף אחד מהם, אינם מאיימים על קיומה של ישראל, ויש להם יותר ממענה אחד (בין השאר, בטכנולוגיה, בהצטיידות או בתפישת הפעלה).
הקטסטרופה שמתאר השמאל — "מדינה אחת, שתוביל לרוב ערבי ולמלחמת אזרחים מתמשכת, או לחלופין, למשטר אפרטהייד שקוע באלימות ותחת איום מתמשך של קריסה" — הצגתה היא, להוותנו, אמת. לעומת זאת, הקטסטרופה שמתאר הימין אינה מאותו סדר גודל. היפרדות מהפלסטינים אינה איום קיומי, והטענה שבעקבות היפרדות זו לא ניתן יהיה להגן על ישראל אינה נכונה. רוב אנשי הביטחון של ישראל לדורותיהם, המאמינים בביטחון לפני ומעבר לכל שיקול אחר, רואים בהיפרדות מהפלסטינים ביהודה ושומרון תוך הבטחת שליטה ביטחונית בכל השטח לכל טווח נראה לעין חלק מכל הסדר ביניים; והם רואים ב"פשרה טריטוריאלית" ו"שתי מדינות לשני עמים" חלק מכל הסדר קבע, לכשיבוא. אם לא נשכיל לשקול פשרה טריטוריאלית אנו ניצבים בפני סכנה, לא רק לאופיה של המדינה ולמעמדה בעולם, אלא קודם כל לביטחון. כולל למאבק בטרור" (מתוך המאמר "ההבדל בין שמאל לימין — כמו בין מאמצי האבולוציה למכחישיה" מאת אהוד ברק, הארץ, 11.05.2017).

גודמן כותב נהדר והספר שווה קריאה ולו רק משום שהמחבר פורס יפה יפה את טענות שני הצדדים במחלוקת. אבל הסימטריה הזו מסוכנת כי היא מציגה את הטענות כשוות ולא כך הוא. מומלץ לקרוא את הספר, משום שהוא מציג באופן קולח ונהיר את המחלוקת אולם אסור לקבל את מסקנותיו ואת "נוסחת הפלא שלו", שכן הצגת הטיעונים כשווים היא היא המלכוד. ברור לי שזוהי טענה מוטה, ואולי אפילו מתנשאת שכן היא מבטלת את טיעוני הצד השני. לא זה המצב. חששות הימין מוצדקות, שכן הטרור הוא איום ממשי והטופוגרפיה של גב ההר אכן חיונית לביטחון המדינה. אולם אני משוכנע שרה"מ לשעבר ברק צדק: הסכנות שבהמשך השליטה בשטחים שמציג השמאל אכן חמורות מאיומי הטרור שמפניהם מזהיר הימין. הספר אם כן, הוא קריאת חובה לכל ישראלי, אך מומלץ להדפיסו במהדורה מחודשת שכוללת כנספח את מאמרו של ברק.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על מלכוד 67 - הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת את ישראל