ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 בפברואר, 2024
ע"י דנה
ע"י דנה
״הקצב וציפור השיר״-אליינה אורקהארט
הוצאת ידיעות אחרונות
219 דף
כמה שחיכיתי לספר ולקרוא אותו.
סוף סוף הגיע לידי וחיכה שאסיים את ״החיים הם רומן״-גיום מוסו (שהיה מעולה בפני עצמו).
עכשיו, אתה שלי!!!!!
הצחיק אותי שהיא כותבת להוריה שהם לא חייבים לקרוא את הספר ומונעת מבנותיה לקרוא את הספר. ״אסור לכן לקרוא את הספר הזה. תניחו אותו מידכן ברגע זה״.
ועכשיו (תופים) אני מתחילה…….
ג׳ון לרו, בלש, מצטרף לד״ר רן מולר, פתולוגית, על מנת לתפוס רוצח סדרתי אלים במיוחד ופסיכופט קיצוני.
הרוצח עצמו, שמו ג׳רמי, אנו קוראים את הצד שלו. עבורו זו הנאה לרצוח אנשים וליישם את לימודיו כסטודנט לרפואה.
אם הקורבן חי או מת, לא משנה לו.
אחת הקורבנות שלו, אמילי, היתה השותפה שלו במעבדה בזמן הלימודים.
היא לא ידעה מי השותף שלה וזה עלה לה ביוקר.
מה הקשר בין אמילי לרן?
מי זה קאל?
למה ג׳רמי אובססיבי?
הסופרת, שזה ספרה הראשון, עבדה כטכנאית נתיחת גופות, מה שנתן לה דרור ודמיון חולני לכתוב ספר נהדר שרק עושה צורך לקרוא בשקיקה עוד ובעיקר, שהספר לא נסגר, אלא יש המשך.
מאד מהנה לשוחרי הרצח לפני השינה!!!!
מומלץ!!!!!
מאד מומלץ!!!!!
0 הקוראים שאהבו את הביקורת