ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 31 בינואר, 2024
ע"י יהונתן מויזה
ע"י יהונתן מויזה
מגיל צעיר התחברתי לשירה של יונה וולך, לבלבול המגדרי שלה, להומור ולעברית הצחה. מיונה וולך הדרך שלי להתעמק בתורה היתה קצרה. אפשר להגדיר את יונה וולך כחלק מקבוצה של "משוררים אברהמים" אלה משוררים שלשירתם זיקה עמוקה לתנ"ך, ולעתים גם לברית החדשה. ברבים משיריהם מככבים גיבורים תנכיים, וכדי להבין משמעויות או מטאפורות בכתיבתם יש להבין מניין המילה הזאת הופיעה לראשונה בתורה או בנביאים. עוד שהייתי נער הלכתי למכון גנזים בספריית בית אריאלה והוצאתי את כל השירים שלה שלא פורסמו בספרים, ואף שלחתי למכון שירים שלה שמצאתי בעיתונים בארכיון העיתונות, על פי הרשימה הביביליוגרפית בביוגרפיה שכתב יגאל סרנה. שמחתי שיצא ספר חדש המאגד את שיריה, אך לצערי החששות של התאמתו - לא נעשתה עבודה יסודית. שירי המחזה "אור זרוע" לא נמצאים במלואם, לא נכללו השירים מהתערוכה שעשתה המשוררת עם האמנית עפרה צימבליסטה המכונה "נייר + כתב" ובה שירים נהדרים המובססים בחלקם על גיבורים מיתולוגים (לצערי אף אני לא הצלחתי לאסוף את כולם) ועוד.. חבל שאם כבר לוקחים את היוזמה ומקבלים תקציב ממשרד התרבות ומפעל הפיס, לא נעשית עבודה רצינית. נוסף לכך בספר הרבה שירים מספרה "אור פרא" ו"שירים אחרונים" שהם כבר ידועים וניתנים להשגה בספריות או בחנויות יד שנייה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת