ביקורת ספרותית על כחול הירח מאת סימונה ואן דר פלוכט
ספר בסדר

---

"כחול הירח" מביא את סיפורה של קתרין, שהתאלמנה בגיל צעיר ונדדה לאמסטרדם כדי לעבוד במשק הבית של משפחה עשירה. באורח מקרי לחלוטין המעסיק של קתרין, יוהאנס, גילה את כישרון הציור שלה, ואמר כשהוא מצטט את פילוסופיית החיים של הצייר רמברנדט ואן דייק, "כישרון זה הבסיס לכל דבר. טכניקה אפשר ללמוד, אבל אם אין כישרון, לא תגיעי רחוק", ליוהאנס היה אחר, אברט, שהתגורר בעיר דלפט ועסק בייצור כלי חרס. היות שהוא התחשב בקתרין והעדיף להעניק לה הזדמנות לפתח את כישרון הציור שלה, הוא המליץ לה לעבור מאמשטרדם לדלפט. העיר שהתפרסמה במלאכת הקדרות ומאוחר יותר, בייצור כלי חרסינה מאויירים. קתרין הגיעה לדלפט, ושם פגשה את אברט ון נולן שקיבל אותה כעובדת במפעל החרס שלו. כאישה, קתרין קיבלה שכר נמוך יחסית לגבר. אבל גורלה שפר עליה כאשר אברט הבחין בכישרון האיור המיוחד שלה.
זה אינו סיפור סינדרלה. קתרין היא אמנם דמות בדיונית, אבל היא מייצגת נשים באותה תקופה, שהורשו לפתח קריירה במסגרת המגבלות שחלו אז על נשים.
מספרם של יצרני החרסינה בדלפט הרקיע שחקים בשנים שבין 1654 ל-1690, ובסביבות שנת 1700 כבר היו בדלפט ארבעים אמנים שפיתחו את הסגנון הקרוי כיום "כחול דלפט". קתרין הייתה אחת הנשים הפוריות שעסקו בתחום זה. והיא הגתה רעיונות מקוריים לקו ייצור זה, שסייעו לפתח את העסק שלהם של אברט ושל הענף כולו.
הסופרת, סימונה ואן דר פלוכט, ערכה תחקיר היסטורי אודות הולנד בתקופה זאת, ותור הזהב של ענף החרסינה של דלפט.
אחד האירועים הטרגיים שהשפיעו על מהלך החיים בדלפט הוא הפיצוץ העז שאירע במחסן תחמושת בעיר והרס שם שכונה שלמה. פרט חשוב נוסף שהרומן נוגע בו הוא מעמדן של נשים הולנדיות במאה ה-17. הן היו חופשיות לעבור ממקום למקום ללא ליווי, ואף לקבל החלטות לגבי חייהן, לא רק כרעיות ואימהות, אלא גם כשותפות לעסק המשפחתי. המגבלות שחלו על נשים אלו היו מצומצמות יחסית לנשים בארצות אחרת ובאותה תקופה. נשים הולנדיות עסקו בניהול עסקים כשם שעסקו במשק הבית. עם זאת, הן היו חייבות לנהוג בהתאם לנורמות בחברה. שכן במאה ה-17 אנשים חיו על פי התנ"ך, שם נקבע כי האישה נחותה לגבר, והוא מחויב להתייחס אליהן בכבוד. חופש הפעולה של נשים הולנדיות קיבל תוקף חוקי, והן הוכרו כ"נשים סוחרות בציבור". כמדינה הנשענת על מסחר, גבר שניהל עסק מסחרי יכול היה לצרף את אשתו כשותפה לעסק. כמו כן, אישה שהתאלמנה הייתה זכאית לרשת את רכוש בעלה, ולנהל את העסק המשפחתי לאחר מותו. הסייג היה שהאלמנה חייבת להעסיק גבר בעסק כדי שינהל את העניינים, לרבות עניינים משפטיים.
התרשמותי מהספר פחתה במידת מה. שכן, משולב בו אלמנט בולט של מתח שהשתלט על העלילה באופן גורף מדי, לטעמי. הרי מדובר ב"רומן היסטורי" חשוב, המגיש לקורא חומר מרתק אודות התפתחות חרסינת דלפט – חרסינה לבנה, מאוירת בגוון הידוע בשם כחול ירח; כחול שהפך לסמל המסחרי של חרסינת דלפט.

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על כחול הירח