ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 בינואר, 2024
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
הספרים שאני קוראת נוטים להתקבץ יחד בנושאים משותפים או תמות מובילות. זה קורה גם כשלא אני זאת שבוחרת את הספרים לקריאה והם מתגלגלים לכאן בדרכים שונות. את הספר "כהרף עין" קנתה הבת שלי והביאה לכאן כדי לקרוא בעצמה. את "ספר יום הדין" שעוסק גם הוא במסע בזמן קנה בן הזוג ביום שישי שעבר כהכנה לשהות של שבת בבית חולים לצד אמא שלו. הנה עצה טובה לחיים טובים: אם אתם רוצים ספר מהנה לקריאה בשבת, אולי לא כדאי לכם לבחור ספר שעיקר עניינו הוא מגפת "הדבר השחור" באנגליה של המאה הארבע עשרה. פשוט יותר מדי תיאורים של מחלות, מגפות, חידקים, וירוסים, לא מצליחים לספק אסקפיזם טוב.
אני לקחתי את הספר הזה השבת,וקראתי אותו בעודי אומללה מהתקררות, כאג גרון וגודש באף. אולי גם לא רעיון הכי טוב. זה ספר שכבר קראתי בעבר במהדורה ישנה שלו, ואף סימנתי כ"ראוי לקריאה שניה". עם זאת, קוני ויליס כבר הוכיחה בספר "המשכוכית" שלא כל מה שראוי אצלה לקריאה ראשונה ראוי גם לקריאה שניה, והיות ולא כתבתי סקירה בזמנו, וגם לא זכרתי כלום מהספר, אז חשבתי שזה רעיון טוב לקרוא ולרענן את הזיכרון. רמז מקדים: גם כשמצוננים אולי זה לא רעיון טוב לקרוא את הספר הזה.
השנה היא 2054, בעולם שבו יש מסע בזמן מבוסס מדעית ומחלקות היסטוריה שהמחקר שלהן מתבססות עליו, ויש תיאוריה סביב היכולות והמגבלות שלו שגם קצת תוארה בספר "מלבד הכלב", למשל מושג של "אפיצות" שמזיז את הקפיצה אם התאריך או המיקום הנדרש עלולים לגרום פרדוקסים במציאות ההווה הנוכחית. כמו כן יש מדע רפואה מתקדם כולל אנשים שמקבלים חיסונים, הרכבות, תגבור תאי טי ועוד. בעולם הזה אנשים צעירים לא היו חולים אף פעם, אפילו לא בהצטננות קלה. יש קפסולות למדידת חום ומכשירים ניידים שמנטרים בקלות פעילות ומדדים של הגוף. זהו ערב חג המולד, וקווירין אנגל שהיא סטודנטית להיסטוריה מתכוננת לבצע את הקפיצה שלה בזמן לשנת 1320. היא השקיעה המון זמן בהכנות, בלימוד האנגלית של התקופה ולטיני, בשינון תמונות, בארגון בגדים שיתאימו לדמות, באריגת יד וצביעת יד ובלי רוכסנים או רצועות וולקרו או כפתורים. היא מאריכה שיער בראוי, מתאמנת במלאכות בית ודואגת שהידיים שלה תיראנה שרוטות כראוי לתקופה.
המנחה של קווירין, מר דנתוורת'י מאוד מודאג. לדעתו היא צריכה יותר הכנה, אישה צעירה לבד עלולה להיכנס להמון סכנות - יכולים לחטוף אותה, לאנוס אותה או סתם להחליט שהיא מכשפה ולהעלות אותה על המוקד. לדעתו גם הנסיעה בזמן צריכה יותר אימות פרמטרים והטכנאים צריכים יותר הכנה. אבל לבסוף הוא משתכנע מהעקשנות שלה. היא לובשת את הבגדים התקופתיים, משננת את סיפור המסגרת שאמור לעזור לה להגיע לכפר, ואת תרשים הכפר לפי דברי הארכיאולוגית שחפרה במקום, מקבלת חיסונים ככל שנדרש ומשתילה מכשיר הקלטה בפרק כף היד שלה, ונוסעת. ואז הכל משתבש. קווירין מדיעה לקרחת יער נידחת במקום לצומת דרכים. דנוורת'י לא יודע את זה, אבל הוא כן שומע מהטכנאי שיש בעיה כלשהי, ואז הטכנאי מתמוטט עם מחלה לא מוכרת, מתחילים הסגר על מעונות האוניברסיטה, ולך תבין מה היתה הבעיה כשמי שיודע מה היא סובל מהזיות חום ודמדומי הכרה, ולך תמצא טכנאי חלופי בערב חג.
כמו תמיד אצל ויליס המציאות אינטנסיבית וכאוטית ובסוף הפתרון תלוי בפרט קטן שהוזנח והיה שם כל הזמן מתחת לאף. המון דברים קורים בו זמנית והכל בדחיפות. אחראית המרפאה מתגייסת לטיפול בחולה וחקירות אפידמיולוגיות, דנוורת'י נשאר מחוייב לדאוג לבן האחיינית שלה קולין, לקבוצת פעומנריות שבאו מאמריקה במיוחד לחג, ולאמא דאגנית של אחד הסטודנטים שלא מפסיקה להציק ולהפריע. הוא צריך להתמודד עם מגפה שהולכת ומתפשטת, עם פינץ' האחראי שמתלונן על מחסור בנייר טואלט ובמיטות מתקפלות, עם הצורך לדאוג למתנות חג מולד, ועם הרצון להציל את קווירין. קווירין מצידה, מגיעה לכפר הלא נכון ולשנה הלא נכונה, וגם היא חולה. מה כבר יכול להשתבש? זה עולם עם מחשבים, שיחות וידאו והולגרמות בספרים, ואפשרות להשתיל שבב מקליט בתוך שורש כף היד. אבל אין בו טלפונים ניידים ואין בו אינטרנט. כמו כל זה עולם שעבר מגפה עולמית מבוססת וירוס בשנה כלשהי במאה העשרים ואחת, אבל אין שום זכר למילה "קורונה". לכן קצת מוזר לקרוא חלק מהטוויסטים בעלילה.
עם זאת היה מהנה גם בקריאה שניה. זה ספר עבה יותר מהאופטימלי, יש בו יותר מ-600 עמודים בעברית, אבל יכול להיות שאין ברירה בסוגה הזאת. אני לא יודעת למה עשו מהדורה חדשה, בעיות הגהה יש גם במהדורה הנוכחית
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני שנה ו-4 חודשים)
האמת שעימנואל לוטם אמר עליה כמה מילים
אבל זה כבר באמת התרגום אחרי שהספר הוצא לאור |
|
|
גלית
(לפני שנה ו-4 חודשים)
שמחה לראות
שזו לא גחמה שלי בלבד.
בעניין מעבר. אני ממש לא מבינה איך הוא צלח את עט העורך/ת או הלקטור או מי שלא יהיה שאמור לעסוק בזה. האם כולם כל כך הסתנוורו מההילה ואף אחד לא אמר לה זה ספר קקה תתקני מיד או שתגנזי? |
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-4 חודשים)
גלית, מעבר הוא מזעזע
בכלל לא ברור איך אותה אישה כתבה אותו. המשכוכית היה מעולה לזמנו ומאכזב לגלות שהוא, כמו התזה העיקרית בו, הוא קורבן אופנה. |
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-4 חודשים)
יעל, אני חושבת שבקריאה האמריקאית לא מפריעה
אבל בשמיעה נראה לי שדווקא כן. אולי אני טועה |
|
|
גלית
(לפני שנה ו-4 חודשים)
זה הספר ששכנע אותי שקוני ויליס כותבת נהדר
ככה שלמרות אכזבות רבות - בכלל לא התפעלתי מהמשכוכית ואל תתני לי להתחיל לדבר על מעבר הנורא- אני כל פעם נותנת לה צ'אנס נוסף.
חוץ מזה שעשיתי קורס שלם על המגיפה השחורה ובכלל ימה"ב ומסעות בזמן מעניינים אותי. אבל לא חשבתי לקרוא אותו פעם שנייה. עשית חשק. |
|
|
cujo
(לפני שנה ו-4 חודשים)
אני לא מומחה להבדלים בין השתיים אבל זה כן הרגיש אנגלית אנגלית
הצעיף של דודה מרי נקרא muffler מילה שבחיים לא שמעתי.
טוב קידמתי אותו לשמונה ויעל לתשע אז נראה. בכל אופן תמשיכי אוהב את הזוויות שאת מביאה לביקורות. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-4 חודשים)
קוני ויליס היא אמריקאית, ומעדיפה לכתוב על אנגליה. כך שסביר שהיא כותבת באמריקאית לא בבריטית...
קראתי את הספר בגירסתו הקודמת ואהבתי מאד כמו את רוב ספריה. |
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-4 חודשים)
הי קוג'ו
מעניין באמת איך הספר באנגלית, מקווה שאנגלית בריטית ולא אמריקאית. וסקירות בד"כ לא מקבלות עוד לייקים מרגע שהן לא מוצגות בדף הראשי של האתר. אז עוד לא יצא לי להוציא ספר מהרשימה. אם לא הגיבו בשעות הראשונות לאחר הכתיבה - זה כבר כמעט ולא קורה |
|
|
נצחיה
(לפני שנה ו-4 חודשים)
בנצי,תודה רבה
|
|
|
cujo
(לפני שנה ו-4 חודשים)
שמעתי את הספר בפעם הראשונה השנה (באנגלית)
בערך בזמן שקראת אותו אחרי דחיה של שנים כי לא עפתי על המשכוכית והוא עדיין הטוב ביותר שקראתי השנה. יש בו יזרתיות ומעגליות - ביחוד עם הטכנאי אבל היא משתלבת רוח הספר.
מסכים שהיה עדיף אם קוני וויליס הייתה מחליטה שזה יקום מקביל ולא מנסה לנחש את העתיד ב2050 אבל היי כמו שהעשור הזה מתפתח אולי תבוא עוד מגפה שתגרום לנו לשכוח מהקורונה. סיקרת יפה - מה קורה כשהביקורת עוברת את 10 הלייקים - היא נזרקת אחר כבוד מהרשימה?:) |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה נצחיה ובעקר בריאות.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
