הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 בינואר, 2024
ע"י סדן
ע"י סדן
קראתי לפני שנים רבות את הספר הזה ואני זוכר שדי אהבתי אותו. אבל במקרה הוא הגיע אליי שוב ונוכחתי לדעת שלאחר כל-כך הרבה שנים שכחתי לגמרי את עלילתו וכך התחלתי לקראו שוב... מדובר באותו התרגום ובאותה מהדורה. מדובר כאן באיש צעיר שמנבאים לו עתיד מזהיר בעולם האקדמי בתחום הפסיכולוגיה והוא אכן הולך ומצליח בתחומו
הוא כמו אמריקנים בעלי מעמד אחרים בשנות העשרים של המאה הקודמת שעברו לחיות באירופה.( אגב, כמעט כל העלילה כאן מתרחשת באירופה) עד שבמשך הזמן הוא נתקל במטופלת שלו נערה בת עשירים עם מחלת נפש שמתאהבת בו ולאחר כמה שנים גורמת לו להינשא לה. מתחיל להיווצר כאן מין תהליך מוזר; נישואין אלו הם כעין סימן שמכאן ואילך מתחילה הידרדרותו בכמה מישורים; הוא גם מתחיל לשתות עד כדי אלכוהוליזם והוא מתאהב בכוכבת סרטים הוליבודית צעירה. נוצר פה משולש אהבים שהופך למרובע עד הסוף הבלתי נמנע, בתהליך מרתק שבו ההידרדרות שלו מקבילה ל”עליה” של אישתו שמתחילה להחלים ממחלתה... מעניין שפיצג'רלד עוסק גם פה וגם ב"גטסבי הגדול" סיפרו הנודע והטוב ביותר לדעתי בעולמם הריקני של העשירים בחברה הגבוהה. גם לא צריך להיות גאון גדול בכדי להבין שדמויותיהם של השניים הללו מקבלות השראה גדולה מדמויותיהם של פיצגרלד עצמו שאכן הפך להיות שתיין ושל אישתו זלדה בת המעמד הגבוה שהייתה בעצמה גם חולת נפש...
הדבר הבולט בעיניי בתרגום הישן הזה שקראתי כאן הוא שהוא מיושן ונמלץ וזה מפתיע עד כמה העברית שבו התיישנה... למשל קטע כמו "ושרוול מקטרנו חופף את שרוול כותנתו כשסתום את האיצטוונה צוורונו מעוצב מעוצב לצווארו כמכוייר"... (עמ' 148) ויש קטעים רבים כאלה כך שאני די בטוח שלו הייתי קורא את הספר באנגלית הייתי מבין אותו הרבה יותר טוב...
ואכן שמעתי שיצא לפני כמה שנים תרגום חדש לספר הזה ולכן מומלץ לקרוא בו...
אבל מכל שאר הבחינות מדובר בספר בהחלט ראוי שנחשב לקלסיקה אמריקנית, של סופר שנחשב למייצג של דור שלם שכינו אותו "הדור האבוד" - בשנות העשרים הסוערות של המאה הקודמת באמריקה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-7 חודשים)
סדן
סקירה יפה. גם הזדמנות להעשיר את אוצר המילים בעברית במילים הנראות לי לא כל כך שימושיות.
|
|
|
מורי
(לפני שנה ו-7 חודשים)
מעניין. אולי אנסה.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
