ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 1 בדצמבר, 2023
ע"י בועז
ע"י בועז
קראתי את ספרו של מלמוד בעקבות סקירה שכתב אחד החברים באתר הקדוש הזה. אני לא זוכר מי, מכיוון שלאחרונה היו כמה התייחסויות לספר, אז תודה רבה סוקר/ת יקר/ה היה אשר תהיה!
אם יהיה עליי לסכם את "העוזר" בשלוש מילים אכתוב שהוא ישן, איטי ועצוב. ישן, גם בגלל הדפים הריחניים והמצהיבים של סדרת ספריה לעם בהוצאת עם עובד (האם מתחילת בריאתם/הדפסתם הם היו צהובים או שהזמן הרב שעבר הצהיב אותם כל כך?) וגם מכיוון שמדובר בספר שתורגם לעברית בשנות השבעים, נכתב בשנות החמישים ועלילתו מתרחשת, ככל הנראה, בשנות השלושים. שפתו של המתרגם , אברהם יבין, ארכאית (יבין תרגם גם את התפסן בשדה השיפון, ובאמת הרגשתי לפעמים דמיון לשוני-סגנוני בין שני הספרים) למשל, מקומות בארצות הברית מתועתקים בכתיב מיושן - ברונכס, טכסס וקאליפורניה. אחת הסיבות שבעטיין איני חסיד גדול של ספרות מתורגמת היא שעליי לשער את הנוסח המקורי של הטקסט. במקרה הנוכחי - המתרגם מכנה את מוריס, בעל המכולת, חנווני, ואילו לפרנק, העוזר האיטלקי שלו, הוא קורא זבן. האם החילוק הזה קיים גם במקור האנגלי? מדובר, כמובן, בעניין שניתן לבירור בקריאה של הספר בשפת המקור, אבל כידוע, חיינו הם קצרים וארעיים מדי עבור שעשועים מסוג זה.
הדלות שוררת בספר, וגם המחנק. אף שמוריס חי באמריקה, ארץ המרחבים האינסופיים, הוא ספון רוב ימיו בחנות המכולת המחניקה שלו ויוצא ממנה רק כדי לעלות לדירה שממוקמת מעליה. קצת קשה לדמיין את ארצות הברית, ואת ניו יורק העיר בפרט, על השפע וההזדמנויות הבלתי מוגבלות שהיא מציעה לאזרחיה, כמקום של עוני ודוחק, אך כמו מהגרים יהודים רבים בתחילת המאה ה-20, עוני ודוחק, וגם אומללות וחרדה, הם המרכיבים העיקריים בחייו של מוריס ובחייהן של איידה אשתו והלן בתו הרווקה.
מלמוד מקדם את העלילה באיטיות אך גם במיומנות, ופורש תמונה אמינה של חיים קטנים, עלובים, של יהודים קשי יום בסביבה נוכרית. הוא שומר על מתח לאורך כל הרומן - האם יצליח פרנק, הזבן הגוי, לזכות באהבתה של הלן, בתו של החנווני היהודי? או אולי היא תבחר דווקא בנת פרל או בלואי קארפ, שהם אמנם צעירים יהודים ואמידים, אך משעממים ונטולי שאר רוח? ומה יעלה בגורלו של הקמעונאי האביון? האם יצליח לצאת מאומללותו ויזכה לרווחה כלכלית ולשקט נפשי?
למי שאינו נרתע ממעט דכדוך ומלנכוליה אני ממליץ בכל לב על הספר. חמישה כוכבים נוצצים בלילה ברוקלינאי מושלג וקר.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני שנה ו-8 חודשים)
ספר מצוין שקראתי פעמיים, בכל פעם הוא מעלה את השאלה, מה המשמעות של להיות יהודי? ומהו המחיר שאנו משלמים לשם כך
שאלה שרלוונטיתת לא רק בברוקלין, אלא אף בארץ ישראל.
|
|
|
חובב ספרות
(לפני שנה ו-9 חודשים)
הקבלה חיננית לאליאס משכונת חיים שגדלנו עליה כילדים :)
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-9 חודשים)
דכדוך ומנלכויה רצוי לגרש הלאה הלאה.
וכשאני שומעת את המילה "חנווני"
אוטומטית השחקן אריה אליאס עולה בזיכרון מהתכנית "שכונת חיים" בחלוק אפור. הספר נשמע ממש יפה. |
|
|
בועז
(לפני שנה ו-9 חודשים)
ברוכלינאי :-) אני חושב שבספר התעתיק הוא ברוקלין. לפחות זה...
אנקה, לא כתבתי שהמתרגם לא מצטיין בעבודתו, להיפך, אני דווקא מאוד אוהב את הרוח הישנה, הארכאית שנושבת מהתרגום. רק ציינתי שקיימת עמימות לגבי המונחים בשפת המקור. אני יכול לקרוא באנגלית, אבל זה ייקח לי יותר זמן ויסב לי פחות עונג, ובסופו של דבר, כפי שכתבתי, החיים קצרים מדי בשביל לקרוא ספרים בשפה שאינה שפת אמך. |
|
|
אנקה
(לפני שנה ו-9 חודשים)
סקירה מעוררת עניין. תודה על ההמלצה החמה. הספר ממתין לי על מדף :)
אם מותר לי לשאול : למה אתה לא קורא את הספרים המתורגמים מאנגלית בשפת המקור אם המתרגם לא מצטיין כל כך בעבודתו, לטעמך ?
|
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-9 חודשים)
מה ברוקלינאי? בטח התכוונת ל:ברוכלינאי.
ספר יפה, מקסים וחכם. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
