בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוגוסט, 2023
ע"י אריאלה
ע"י אריאלה
טוב יש מספיק ביקורת על כמה הספר יחודי ומעניין ואכן הוא נקרא בקלות ואפילו אהבתי את הסגנון המינימליסטי משהו.
מה שלא אהבתי זה כתיבת עובדות שגויות על ציד. נראה לי שיש לסופר אחריות מסוימת (סוג של) על העובדות שהוא מחלק\ת עם קוראיו. רוב הישראלים לא מקורבים לנושא הציד שמהווה אלמנט מרכזי (אולי סמלי) בסיפור. כמי שמתגוררת באזור בו הציד הוא אורח חיים של רבים אני מודעת לחוקים הרבים בתחום וכי אף ציד שמכבד את עצמו לא צד רק למטרת הרג. יש פיקוח נוקשה על כמות החיות הנצדות וציד שיש לו כבוד עצמי מינימלי והוא לא סתם הורג משתמש בבשר לעצמו או נותן אותו. לא כך במקרה של הגברת תהילה שהורגת ומשאירה גויות בשטח כי לא בא לה לאכול? או לסחוב?
קשה להמשיך ולקרוא ספר כשהכבוד לאמינות של הסופר נפגע.
אז תחליטו בעצמכם.
אם יש פה סימליות עמוקה שנעלמה ממני ולא סתם רשלנות עם הסופרת והקוראים הסליחה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אריאלה
(לפני שנתיים)
ליעל
לא התכוונתי לפתוח דיון על ציד רק להעיר על הדרך שבה הסופרת מציגה אותו בספרה. בין נכון או לא נכון עדיין יש מקום לדייק בפרטים.
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אריאלה
בהתחשב בקווי האופי הרצחניים של המין האנושי, הניסיון להגביל את האלימות באמצעות חקיקה מובנים לי בהחלט. אכן גם דיני מלחמה מבוססים על הרעיון שאם אי אפשר להוציא את המלחמה אל מחוץ לחוק, לפחות יש לנסות ולמזער את הנזק - איסור על פגיעה באזרחים, הוצאה אל מחוץ לחוק של סוגי נשק מסוימים (כימיים, ביולוגיים, מצרר) חוקים באשר למעמד שבויי מלחמה ועוד. אני מניח שגם בעולם הציד החוקים קיימים ונועדו להפחית את הסבל של החיות ולמנוע הכחדת אוכלוסיות שלמות.
|
|
|
אריאלה
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
לדן סתיו
אני יודעת שציד הוא נושא שיש עליו ויכוחים ואגב הציד מקובל בכל ארה"ב (גם בארץ אם כי אני יודעת מעט).
זה נשמע אולי מוזר שמחוקקים חוקים בנושא שקשור בהרג (אם כי גם במלחמה יש חוקים) אבל זה נועד גם לשמור על האוכלוסיה של חיות הבר - במקרה זה איילים - מהכחדה וגם, גם אם זה אולי קשה לקבל יש פה אלמנט חינוכי. במיין ילדים צעירים מתנסים גם בדיג וגם בציד ועם השנים פה למדתי לכבד את הרצינות שבה אנשים מתייחסים לתחום ועד כמה שמירה על החוקים מוקפדת. הטבע פה הוא חלק מחיי היום יום עבור רוב האוכלוסיה וזה מצריך כבוד הדדי. לפי דעתי הסופרת עושה פה שירות דב (גם לגבי דובים יש חוקים) לנושא שאגב במחשבה שנייה אני לא ממש מבינה מה היא רצתה להראות בהתעסקות הזו בציד. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אריאלה
לשמחתי אני לא גר באיזור בו הציד מקובל. אני לא בטוח שאלו שצדו אריות, טיגריסים, שועלים וכו' עשו זאת בשביל הבשר ולא עבור חדוות ההרג. אני מתאר לעצמי שהטבעונים והצמחונים יטיחו בנו שהחיסול ההמוני המאורגן של בעלי חיים כדי לספק את צרכי הבשר והדגה של החברה האנושית לא שונה מוסרית מציד חיות בר.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אריאלה, תודה רבה על האזהרה !!!!!
מה שבטוח אני לא מעוניין לקרוא
ספר על צייד איזה שלא יהיה. ערימת הספרים שיש לי כבר מספיקה לי ליותר מגלגול החיים הזה אז אני בשמחה מוריד את הספר מהרשימה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-1 חודשים)
את הספר לא קראתי.
אני מניחה שיש ציידים מכל מיני סוגים. יש ציידים שלא מכבדים את עצמם וצדים רק למטרת הרג. יש ציידים שאין להם כבוד עצמי מינימלי והם משאירים גוויות בשטח. אני חושבת שציד נמצא בתחום אפור שבין ספורט להרג, והמינוחים "כבוד עצמי" של ציידים ו"צייד שמכבד את עצמו" נותנים לגיטימציה לנושא, שכבר אינו שרידה עצמית שלא לדבר על הוגנות לניצודים. |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
