ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 ביולי, 2023
ע"י roeilamar
ע"י roeilamar
"וכמו ים, מקיא האסון את גליו
האחד צונח; השני גואה ומשלש
את ציפורניו, אופף בשצף
את חרטום עירנו.
בתוך חוצץ מגן דל,
כרוחב חומה,
ואני פוחדת שהעיר תובס
עם מלכיה."
ובכן, עם סיום קריאת הטרגדיה הזו, סיימתי לקרוא את כל הטרגדיות של אייסכילוס שנשמרו עד ימינו (כל השבע.. מתוך יותר ממאה שהוא כתב.. אוף.), ואני חייב להגיד שזה אקורד סיום די מבאס, כי מדובר במחזה השני הכי חלש שלו (הכתר שייך ל"נושאות הנסכים").
זה היה במקור מחזה שסיים טרילוגיה על בית אדיפוס, וזה סיום לא מאוד מרשים.
יש כאן סיפור פשוט על היבריס ואריניות, שכמותו יש עוד שפע במחזות היוונים (ואפילו בעבודות אייסכילוס שנותרו לנו. אוריסטיאה מישהו..?), והוא נעשה הרבה יותר טוב במחזות אחרים, שיצרו סיפורים מורכבים יותר גם בעלילתם וגם בדמויות המופיעות בהם והדינמיקה ביניהן.
יש במחזה הזה שתי דמויות רציניות בלבד; מלך תבי ומקהלה של נשות לוחמים. מלבד אלו יש רק שליחים.
על פניו זה בסדר, ויכול לשמש לחקר הדינמיקה בין המלך לבין נשים, אבל זה לא מספיק מפותח ומספיק מעניין לכל המחזה. לקרדיט של אייסכילוס אגיד יש מהפכים מעניינים ביחסי הכוחות של הנשים - מלך, ואני בטוח שעם התעמקות בזווית הזו היינו יוצאים עם מחזה מאוד מעניין.
אבל הוא לא מתעמק בזה מספיק, ובמקום זאת הוא מקדיש מאות שורות (ממחזה באורך אלף שורות בלבד, כן?) ל"מונולוג המגנים" הידוע לשמצה, קטע שאפילו אוריפידס לעג לו באופן סמוי במחזהו "מבקשות החסות", על האירועים שלאחר "שבעה נגד תבי".
ובכן, מה יש ב"מונולוג המגנים"? נוסחה פשוטה בה שליח אומר למלך מי הגיבור שבא לכל שער בתבי, מה מצויר על המגן שלו (זה ציור היבריסי כלשהו), והמלך משיב בלעג להיבריס שלהם ובהילול הלוחם שהוא ישים מולם.
זה פשוט חוזר עוד ועוד, והמסר הובן..
אם זו הייתה איזו שירה אפית או יצירה ארוכה ממש לא הייתי מתלונן, כי זה מכין ציפיות לקרב וכו', אבל זה לא, זה מחזה קצרצר שהסצנה המאוד ארוכה הזו בו לא תורמת משהו משמעותי שלא היה יכול להיות מבוצע בחצי מאורכה. המסר הובן די מהר.
3.5 \ 10 יכולת יותר טוב, אייסכילוס ממי..
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
