ביקורת ספרותית על חייו של שוטה - ועוד סיפורים מאת רִיוּנוֹסוּקֶה אָקוּטָגָוָוה
ספר טוב

---

יש בתחומי האמנות השונים יוצרים, אשר לנצח יהיו מזוהים עם אחת מיצירותיהם החשובות והמוצלחות, ללא קשר כמה יצירות טובות נוספות הם תרמו לעולם. אחד כזה הוא הסופר היפני אקוטגווה ריונוסקה, הסופר שכתב את ראשומון, יצירה מופלאה בת 32 עמודים בסך הכל. אך סוד הצמצום והמינימליזם הוא אחד מעקרונות התרבות היפנית . קוראסאווה אשר לקח את ראשומון והפך אותו לסרט באורך מלא, הוא בעייני לא פחות מגאון קולנועי אך זה כבר ממש אוף טופיק. נחזור לספרות: לפני מספר חודשים כתבתי כאן על ספר בשם "הקעקוע" שהוא קובץ של 3 סיפורים, אחד מהם של אקוטגאווה ("הפרגוד עם ציור הגיהינום") ולדעתי גם המוצלח יותר מבין השלושה. עד השבוע זו היתה הכרותי עם יצירותיו וכשראיתי את "חייו של שוטה", היה ברור לי שאני חייב לקרוא אותו.

חייו של שוטה הוא ספר שונה לגמרי מראשומון. זהו קובץ סיפורים אך בכל זאת ש משהו משותף בינו לבין הפרגוד עם ציור הגיהנום וראשומון: העיסוק במוות. הדבר בא כאן לידי ביטוי בכמה וכמה סיפורים אשר המוות מהווה בהם את המוטיב המרכזי. נוגע ללב במיוחד הוא "ספר המתים" בו מספר לנו אקוטגאווה על הוריו שהלכו לעולמם בטרם עת כמו גם אחותו הגדולה ממנו. בסיפור זה הוא מזכיר גם את המשפחה שאמצה אותו:לאחר פטירתה של אמו, התקשה אביו לגדל אותו ומסר אותו למשפחה אחרת עליה מדבר אקוטגאווה במילים חמות.

עוד סיפור שנגע בי במיוחד הוא "מכתב לידיד ותיק" בו מספר אקוטגאווה על ההכנות שהוא עושה לקראת התאבדותו: הסופר שם קץ לחייו בגיל 35 והסיפור הזה ראה כמובן אור רק לאחר מותו.

כמו אצל רבים מהסופרים היפנים, הכתיבה של אקוטגאווה שונה והסיפורים מחולקים לפרקים קצרים, לעיתים קצרים מדי בעייני. כך למשל הסיפור הפותח את הספר וזה שנתן לו את שמו "חייו של שוטה".

זהו לא ספר קל לקריאה אך פותח צהר לחייו של מי שנחשב לאחד מחשובי הסופרים ביפן, גם קרוב ל-100 שנה לאחר שהסתלק מהעולם.

קראתי את הביקורת שכתב כאן סנטו ידידינו לפני מספר חודשים ואני שותף מלא לדעתו כי ניתן לקרוא את הספר הפוך, כלומר להתחיל עם אחרית דבר של המתרגמת, פרק השופך אור על התקופה בה חי הסופר ועל הרקע לכתיבתו.

אני יכול להמליץ בחום על הספר לכל מי שמחפש משהו שונה ולכל מי שהתרבות היפנית קרובה לליבו.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על חייו של שוטה - ועוד סיפורים