ביקורת ספרותית על מחכים לברברים - ספריה לעם #313 מאת ג'ון מקסוול קוטזי
ספר טוב

---

הערה חשובה: התחלתי מקריאה בתרגום העברי, ואחרי שני פרקים הגעתי לקטע שלא לגמרי הבנתי אז בדקתי מה כתוב במקור האנגלי; היה ברור בהרבה. מהפרק השלישי עד איפשהו באמצע הספר קראתי חצי באנגלית וחצי בעברית, עד שבאזור המחצית התחייבתי לאנגלית ואני מתחרט רק על כך שאת שני הפרקים הראשונים לא קראתי גם כן באינגליש.
התרגום לעברית זוועתי. גרוע לחלוטין ומי שיקרא אותו יקרא ספר שונה מזה שקוטזי כתב.
השפה ארכאית ומילונית בטירוף, ברמה שעשרות פעמים נאלצתי לבדוק במילונים לגבי מונחים שונים. אני לא בור, אבל מילים כמו "קרנן" (cuckold במקור) ו"משיחה" (לא במובן של משיחת דבר מה, אלא כשם עצם, של חוט עבה. כן, המובן הזה קיים. רק באתר של האקדמיה ללשון ובתרגום הזה.) הן לא בדיוק עברית בשימוש כל כך רב.
לא רק זה, אלא שהספר במקור לא כתוב בלשון כל כך ארכאית לרוב, יש לדמויות שונות אופן דיבור שונה, והתרגום לעברית די משנה משמעויות כשהוא מתרגם לשפה גבוהה בערך הכל, אפילו "פאק אוף" של חיילים גסים הופך ל"לעזאזל" מנומס יותר. ושלא לדבר על כך שתפסתי פעמיים - שלוש משפטים שהושמטו.
בקיצור, אם יש כאן מו"ל בקהל: נדרש תרגום חדש ל"מחכים לברברים" ומהר.
אני באמת מפציר במי שמעוניין לקרוא את הספר לעשות זאת בשפת המקור או לא לעשות זאת בכלל, כי החוויה בעברית היא שונה ופחותה משמעותית.

אם ניגש לספר עצמו, אז יש לי בעיקר שבחים להעטיר עליו.
הנושא מרתק, ואפילו שראיתי את הסרט (הכושל) שמבוסס על הספר; הנופים, הדמויות והעיר נראו לי חיים וויזואליים בהרבה על הדף מאשר על המסך. הישג לא קטן כשסינפיל כמוני קורא
קוטזי יוצר כאן תמונה יפייפיה עם זרם התודעה הלא מעיק לרוב (אני שונא ספרי זרם תודעה יותר מאשר אני אוהב אותם. מניסיוני הדל בסוגה) של הגיבור.
מדי פעם יש חזרתיות כלשהי על רעיונות במונולוגים הפנימיים (בעיקר באזור המערכה השלישית) וגם רצון להתוודע יותר לעומק לחוויות של דמויות אחרות - "הנערה" פשוט מרתקת - אבל לרוב זה מצמרר, מעורר מחשבה בלתי פוסקת על עצמי ועל המציאות שאני חי בה (בכל זאת, ישראל..), מרגש ומסקרן.

הערפול המכוון בקשר ל"אימפריה", ל"ברברים" וכו' הוא גאוני. מאפשר לדמיון לעבוד שעות נוספות, ומחזק את הנקודה האוניברסלית שקוטזי רוצה להעביר.
סיפור היחסים בין המג'יסטרייט ל"נערה" הוא כואב כמו שהוא יפייפיה, מגעיל, מרומם רוח ואנושי להחריד. מהדיוקנים הכי ישירים וכנים של יחסים שיצא לי לקרוא, מה שמעבה את הספר והופך אותו ליותר מספר פוליטי - רעיוני.

4 \ 5.
אולי יכול היה להיערך קצת פה ושם, בעיקר במערכה השלישית הקצת סטטית לפרקים, אבל אלו באמת תלונות זניחות.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על מחכים לברברים - ספריה לעם #313