ביקורת ספרותית על לבלוע את אלוהים מאת עדי לויט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באפריל, 2009
ע"י גיא


שמעתי לראשונה על ל"לבלוע את אלוהים" של עדי לויט מחברה בשם ענת שגם היא "תולעת ספרים". היא לא מפסיקה לספר לכל מי שמוכן להקשיב שזה הספר הכי מצחיק שהיא קראה בחיים שלה. לשמוע את זה מטיפוס ביקורתי כמו ענת, זה כמעט מקסם שווא. כשענת התחילה לשלוח לחברים הודעות sms עם ציטוטים נבחרים מהספר הבנתי שיש כאן משהו ששווה קריאה.

הגעתי לחנות ובקשתי אותו והתברר שהספר אזל והמהדורה השנייה בדרך.חיכיתי יומיים והספר הגיע. השם מדליק. העטיפה יפהפיה והיא משקפת היטב את הרעיון המרכזי של הספר. הקריאה הראשונה ארכה כשלוש שעות בלי הפסקה. אחר כך קראתי עוד פעם כי הבנתי שהספר הזה עם המשפטים הקצרים והמצליפים כולל בתוכו הרבה יותר ממה שאפשר לקלוט בקריאה אחת.

ההתלהבות של ענתי היתה במקום. זה ספר נפלא. הוא מצחיק, שנון, מרגש, מעורר, מקומם, מתגרה וסקסי.

המחבר (לא ברור לי אם זה שמו האמיתי או שם בדוי) מרבה להשתמש בהפוך על הפוך מתוך ראייה פילוסופית לא ממש שטחית, של הפרדוקסים שבהם אנחנו נתונים. הוא צוחק על עצמו ועל אחרים ואינו מהסס להכנס חזיתית בציבור עורכי הדין ובעוד כמה ציבורים וגורמים שלא בטוח שכדאי להסתבך איתם כמו שופטים, אוהדי בית"ר, חברת אל על וערכי דין. העורך דין הזה ממש שונא עורכי דין. והוא עורך דין. האם הוא שונא את עצמו? הוא גם שונא שנאה עצמית. האם הוא דובר אמת? "כל הישראלים הם שקרנים, ואני ישראלי מה לעשות?"

יש עמוד בסוף הספר שבו מכריז המחבר מה יהיה גורלם של המבקרים שלא יאהבו את הספר שלו. לא הפחד גורם לי לכתוב את הסקירה הזו. זו החדווה הצרופה שהספר עורר בי.

רוצו לחנויות.

גיא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ