ביקורת ספרותית על אהבה בחמש מערכות מאת דניאלה קרין
ספר טוב

---

5 דמויות נשיות הן הגיבורות, במלוא מובן המילה, של הספר המרתק הזה. דרכיהן מצטלבות מספר פעמים לאורך הספר, המחולק ל-5 שערים, כל אחד מהם מתמקד בדמות אחרת, אך דרכיהן של הדמויות השונות חוצות זו את זו וכך הדמויות האחרות זוכות להארה במהלך השערים שאינם מוקדשים להן. פאולה, מוכרת ספרים בחנות. יודית, רופאה מבריקה וידידת ילדות שלה, ברידה הסופרת המטופלת אצל יודית, מאליקה מורה לכינור ואחותה יורינדה השחקנית. העלילות מתרחשות בלייפציג, העיר היפה והתוססת, במזרח גרמניה לשעבר.

ראשית, הרעיון המכונן של הסופרת היה לכתוב מה שהיא הגדירה בראיון ל-BUCHSZENE.DE (8.8.2019) כ-AUTOFICTIONAL NOVEL - פאולה הדמות הראשונה בסיפור נאלצת לקבור את בתה הקטנה שנפטרה יומיים לאחר שקיבלה חיסון. קרין עצמה נאלצה להתמודד עם תינוקת שהפכה לנכה כתוצאה מחיסון מעין זה. הרעיון המכונן עבר מטמורפוזה במהלך הכתיבה. עם זאת, קרין מציינת כי היא יכולה למצוא מאפיינים שלה בכמה מהגיבורות. קרין ציינה כי את תעצומות הנפש שלה שאבה מספרו של פראנקל "האדם מחפש משמעות".

שנית, הנשים הן במרכז והנראטיבים השונים הן שלהן. הגברים הם דמויות משנה, חלקן חשובות מאד, ואף בעלות כח והשפעה כמעט מאגית על הגיבורות (גטץ), לצד דמויות גבריות דהויות יותר . לעיתים עולה השאלה האם סופר יכול לאפיין באופן מהימן נשים והאם סופרות מסוגלות לאפיין באופן אמין את נבכי הנפש של הגברים. קרין נמנעת מהתמודדות זו בדרך מעניינת. כל מה שהקורא מגלה על הגברים הוא דרך זווית הראיה הנשית: הגברים הם ההשתקפות של ראיה זו, על מקורות העוצמה שלהם וחולשותיהם. התרשמתי, שגישה זו אינה פוגמת בבנית הדמויות הגבריות, הן מלאות חיות ואמינות. קרין עצמה ציינה בראיון ל-TAGESSPIEGEL (13.10.2019) שהגדרתה את הספר כמטריאכלי נובע מהפמיניזם שלה. זה אינו מכוון נגד גברים, אלא מבוסס על הכרה בכך שנשים יכולות לעשות הכל בעצמן והן אינן תלויות עוד בגברים. עם זאת, היא סבורה שקיימים הבדלים בין המינים.

שלישית, רוב הדמויות מחפשות מימוש מלא של אהבה. זו, אליבא דקרין, היא ההחלטה המודעת לכרוך את הזוגיות בגבר מסוים. השניים יהיו אחד עבור השני גם בעיתות של משבר WHEN THE CHIPS ARE DOWN ואכן קרין מציינת באותו ראיון ל-BUCHSZENE.DE .DE כי התפיסה הזו מבוססת על התפיסה של קאנט כי החיים לא נועדו כדי להשיג, אושר אלא כדי למלא חובה. ואכן שם הספר בגרמנית הוא "אהבה בשעת חירום". זהו הציר המרכזי שסביבו סובבים הסיפורים השונים. אחת מהגיבורות מוותרת על כך באופן מודע בגלל המחויבות שלה לקריירה ולילדים.

רביעית, כסופרת ילידת מזרח גרמניה, שבעצמה ספגה עלבונות במהלך ביקורה במערב ("אתם כפויי טובה, טפשים, מכוערים ועצלנים"), קרין התייחסה להבדלים בין הגרמנים במזרח לאלה במערב. הלמוט, אביהן של מאליקה ויורינדה, מייצג את האוכלוסיה במזרח גרמניה, זו שבחרה להשאר במדינה ולא לברוח לקפיטליזם הצרכני של המערב. עשורים לאחר האיחוד, הלמוט מעוניין להכנס לפוליטיקה בצד השמרני של המפה. מנגד טורבן, הגרוש של יורינדה, איש שמאל רדיקאלי ובוהמיין, מייצג את השמאל הרדיקאלי המתנשא של ברלין. יחסי השניים מתאפיינים בתיעוב הדדי. קרין ציינה בראיון ל-TAGESSPIEGEL כי מערב גרמניה איבדה כל זהות עצמית משהסתפחה לכוחות הכיבוש המערביים. תהליך זה לא התרחש ביחסי מזרח גרמניה עם הכובש הסובייטי. לעומת החברה הצרכנית שהתפתחה במערב גרמניה, במזרח גרמניה לכסף לא היה ערך רב, לא בגלל עקרון נעלה, אלא משום שהחנויות היו ריקות ולא ניתן היה לנסוע למקומות אחרים.... בראיון קרין לא מתייחסת למכונת הדיכוי של המשטר במזרח גרמניה ובספר עצמו יש לה הד קלוש בלבד. קרין אינה רואה בעלית המפלגה הימנית אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) כסכנה לדמוקרטיה. בראייתה, מפלגה זו ממשיכה מדיניות מפוכחת בסוגיות הגירה ובנושאים חברתיים נוספים בקו בו דגלה בעבר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. רוב חבריה של ה-AfD משתייכים לבורגנות ורק מיעוטם משתייך לזרם קיצוני. לדעתה, הדבר המסוכן במערכת הפוליטית הגרמנית היא הגישה העוינת של השמאל הליבראלי למפלגה זו, המחולל תהליך של הקצנה בימין.

השורה התחתונה: רעיון מכונן מעניין, הסיפורים משתלבים היטב, יוצרים תמונה אמינה ומורכבת. מומלץ.

» ביקורות נוספות של דן סתיו
» ביקורות נוספות על אהבה בחמש מערכות