״האור במקומות המסתור״-שרון קמרון



הוצאת ידיעות אחרונות

379 דף



מבוסס על סיפורה האמיתי של סטפניה פודגורסקה ובשנת 1979 הוכרה יחד עם אחותה הלנה כחסידות אומות העולם בשל פועלה כשהצילה 13 יהודים בשואה חרף האיום של הנאצים לדון למוות את האנשים שיחביאו יהודים.

והם גם תלו אנשים שיראו מה קורה לאנשים שמסתירים יהודים.

זה סיפור של הצד השני שראה את התנהלות הנאצים למחיקת העם היהודי. את ההשפלות, המכות, הרציחות ברחוב, את רצח הילדים התמימים ברחוב.

הצד השני, הנורמלי, שלא הלך בעיניים עצומות אחרי מטורף אחד שעיוות את המציאות וההגיון.

הצד שנלחם בשקט נגד העוול הנוראי כלפי האנושות. הרי לכל הדתות יש אלוהים אחד.

הצד השני שלא יכל לעשות כלום נגד האלימות של הנאצים.



סטפניה-פושה הנוצריה גדלה בחווה עם הוריה ו-8 אחיה ולא אהבה את החיים בחווה.

כשהיתה בת ה-13 היא עם אמה לבקר את שלושת אחיותיה שגרות בעיר פשמישל ודורשת מאמה שהיא רוצה להשאר ולא לחזור לכפר.

היא מוצאת עבודה במאפייה של משפחת דיאמנט היהודיה ונשארת לגור אצלם. הם מקבליםאותה בזרועות פתוחות והרבה אהבה. היא מכירה את הילדים של המשפחה, איזודור-איז׳ו, הנק, מקס, חיים שגר ולומד באיטליה. האחות שלא הכירה, לאה, אם המשפחה מקבלת אותהכבתה.

במשך הזמן כל הגברים והנשים מתבקשים לעבור לגטו ורק ליהודים. היא מקבלת את הדירהשלהם, כי היא גויה שגרה שם מגיל 13. בגטו הם מתקשים לאכול, גרים בצפיפות עם עוד משפחות, חוטפים מחלות, מכות והשפלות. פושה מצליחה בדרך לא דרך להביא להם אוכל, כשלה עצמה, לא נשאר.

באחד הימים נמאס לה מקולות הירי והצעקות שהפכו לשיגרה, לכן היא הולכת ברגל לביתה בחווה ומגלה שאמה ואחיה נלקחו לעבודה ואחותה הלנה בת השש נמצאת שם לבד, מורעבת ומוזנחת ואחרי שעברה התעללות ומכות מהשכן ״ששמר״ עליה.

היא חוזרת עם הלנה לדירה של משפחת דיאמנט.

באחד הערבים היא שומעת צרחות. מפנים את הגטו והיהודים נשלחים לבלז'ץ

שהוא מחנה השמדה נאצי בפולין. גם לאה ובעלה נשלחים לשם.

מקס נשאר לעבוד בעבודת כפיים ופוגש אותה כל יום. איז׳ו נשלח למחנה אחר לעבודה קשה ומת כשהיא מאשימה את עצמה במותו, הנק העקשן שתומן ראש באדמה כמו בת יענה ובתז וגתו נשלחו לחווה אחרת לעבוד.

הסבל הבלתי אנושי שנגרם ליהודים, היה קשה מנשוא עבור סטפניה.

מקס מצליח לקפוץ מהרכבת שהסיעה עוד יהודים מהגטו, שגם אחיו חיים היה בה, מגיעל ביתו שפאשה גרה בה ומבקש ממנה, לאחר שנואש ויודע שכל מי שנשאר בגטו יעבור להשמדה, שתסתיר אותו ועוד 12 אנשים מהדירה שבו גר עם עוד משפחות בגטו.

היא מסתכנת גם בחיי אחותה הלנה בת השש, אבל מחליטה במחשבה אמיצה, להחביא אתהאנשים אצלה.

היא עוברת לבית אחר, נטוש, מסדרת אותו עבור הסתרת היהודים.

היא נמצאת בחשש מתמיד שיתפסו אותה, יהרגו את היהודים שחבויים בביתה ויחכו להרוג אותה ואת הלנה.

היא עובדת במפעל 12 שעות ביממה ומשתכרת מספיק על מנת להאכיל את כל יושבי הבית. היא מסתירה מכולם את כמות האוכל שהיא קונה. הרי רק היא והלנה גרות בבית.

וגם שלא כל 13 ״השכנים״ תחת אותה קורת גג מסתדרים ביניהם, הם מצליחים לשמור על שקט כשזר דופק בדלת ונעלמים כלא היו.

הגסטאפו בונה בית חולים ליד ביתה ומבקש ממנה לעזוב בהתראה של שעתיים, כי צריך אתביתה למגורים עבור צוות ביה״ח.

אם לא תצא מביתה, יהרגו אותה.

ככה פשוט, בלי הרבה סבלנות, הרי הנאצים יכולים לעשות ולבצע דברים עבור עצמם מבלי להתחשב בעם ״הפשוט״.

גם הצד השני, הגויים הרגישו חסרי אונים מול המערכת שנקראת ״נאצים״.

נכנס לגור איתם קצין נאצי ושתי אחיות. וכל זה כשיש 13 יהודים חבויים בעליית הגג.

הכל נעלם בבת אחת כשהרוסים כובשים את פולין.



ספר כואב על בחורה אמיצה עם אחות קטנה אמיצה וגיבורה.

מה לא עושים בשביל להשאר בחיים ועדיין לראות אור בקצה מנהרה ארוכה ושחורה.

מלמד אותנו שאנו חיים בעידן של פינוק.



מאד מומלץ!!!!

וואו איזה ספר עןצמתי ומעורר השראה.
סיפור אמיתי על גיבורה אמיתית ועל אומץ וגבורה בימים הקשיים בהיסטוריה האנושית.
זה סיפורה של סטפניה פודגורסקה, שבשנת 1979 קיבלה היא ואחותה הצעירה הכרה וכבוד מיד בשם בתור חסידות אומות העולם.

הסיפור מתחיל שסטפניה עוברת לעיר הגדולה מהכפר ומתחילה לעבוד אצל משפחת דיאמנד היהודיה בחנות המכולת שלהם בשנת 1939- השנה בה הנאצים והרוסים פלשו לפולין.
סטפניה עוברת לגור עם משפחת דיאמנט ונקשרת אליהם עד שמכריחים את משפחת דיאנמנט לעבור לגטו.
סטפניה משתמשת בכל אמצעים האפשריים לעזור למשפחת דיאמנט לשרוד את התקופה הקשה.

הסיפור של סטפניה מרגש וסוחף ועורער אצלי שלל רגשות.
התרגשתי, כאבתי ופחדתי יחד איתה.
נכנסתי עמוק לסיפור ונהנהתי מכל רגע.
ספר מעולה ממולץ בחום .
מי שלא קרא חייב לקרוא אותו .